בקצה הדרומי של עיר אחת, באזור של מוסכים, בתי מלאכה זעירים ומאורות של זימה, בצמוד לחורשה עלובה, שפנס בודד מאיר אותה באור קלוש, ניצב מועדון הרעוּת – המועדון הטוב בעיר לשירת המונים, שירה בציבור. אל המקום הזה מגיעים אנשים לשיר – נשמות שמחות, עצובות, בודדות, בוגדות, חולות ובריאות. במקום הזה קמים לתחייה רחל, נעמי שמר, נתן אלתרמן, שאול טשרניחובסקי ואהוד מנור, ונשמעים שיריהם של יוצרים רבים שעוד חיים בינינו. הם נפגשים פעמיים בשבוע, מכנה אחד לכולם: אהבת השירה בציבור וזמרת הארץ הזו. זוהי שירה המתגעגעת לימים אחרים ולערכים אחרים שהיו פה בעבר ואולי עדיין ישנם, שירה המתגעגעת לאהבה. אל המקום הזה הגיעה גם סימה השרמנטית, ששירתה מכשפת, והחלה מיד במלאכת הכיבוש והכישוף. האם תצליח במשימתה? במבואה של המועדון ניצב דוכן שכולם מכנים אותו "הפניה" ועליו נחקקו באותיות קידוש לבנה מילות שירה של פניה ברגשטיין "ניגונים" – "שתלתם ניגונים בי, אמי ואבי, / ניגונים מזמורים שכוחים..." הדוכן הזה שכנע את הבאות והבאים לחתום על כרטיס לתרומת איברים. הדוכן הזה ראה רבות – את סיפורם של רעות וחנן, סיפורי אמת ושקר, עצב ושמחה, בגידה וחברות. האם יימצא לב מתאים לאביה של רעות, היודע היטב שרק לב של אוהב שירה יתאים לגופו? האם סימה תצליח במשימה? האם המלאך השומר על רעות יצליח להגן עליה מפני מבקשי רעתה? ויש אורח לרגע: דוקטור לספרות חסידית, עב בשר וגדל לב, שמטלטל את חייה של רעות ופותר תעלומה משפחתית. סיפור על אהבה ועל שירים, ללא שירונים, ללא שריונים, שתחילתו ידועה וסופו פתוח....

כשהוא כמעט בן חמישים שב ארי סתווי (הרבסט), אב חד הורי לשירה, לעבוד במקצוע חייו - שדרן רדיו, אחרי הפסקה ארוכה שלא מרצונו. עתה, בפרק השני של קריירה רדיופונית כשהוא מפויס יותר, רגוע יותר ובשל יותר, הוא יכול אולי ליהנות מעבודתו. הפעם זו תחנת רדיו פרטית, "ישראלי", אותה הקימו כמה מיוצאי התחנה הממלכתית אשר נסגרה בצו המדינה, מה שהותיר אצל רבים זעם ותסכול. כתב יד מסתורי המתגלגל לתוכנית הרדיו האישית של סתווי, סוחף אותו למסע קסם רדיופוני אל העבר, במהלכו ימצא תשובות לשורת שאלות ותעלומות שכבר היה בטוח שלא ימצא לעולם, כולל חידת מותה של שדרנית הרדיו, דוריה קירש. האם שבועות ונדרים שקיבל על עצמו, כבן הדור השני, יופרו? האם החלטות ישונו? האם ייסע למקומות שנשבע שלעולם לא ייסע אליהם? והאם ארי סתווי יחווה עוד פעם אחת – או ליתר דיוק בפעם הראשונה - אהבה? מסע ברדיו הינו סיפור על אהבה. ...

השנה היא 2022, ערב ראש השנה. איתן, אב חד־הורי והמתופף הנערץ של זמר הרוק לירון חממי, נוסע להופעה. לפתע על אחד המחלפים הוא רואה קשיש, הפוסע לצד הכביש הסואן בצורה מסכנת חיים. לא הייתם עוצרים בניסיון להציע לו טרמפ? אף על פי שמיהר להופעה, עצר איתן והכניס אותו לרכבו לרגע – ומאז חייו השתנו. לבנה חרדים, הספרית הנערצת של מושב שמשונים, חוגגת את יום הולדתה השלושים ותשעה. לבנה היא רווקה, חילונית גמורה למרות שם משפחתה וחובבת כבישים ושבילים. בדיוק ביום הזה אביה מסיים את חייו בתאונת "פגע וברח" מסתורית, במחלף הכבישים שעד אז היה מן האהובים עליה ביותר. עם מות אביה משהו משתנה בעולמה של לבנה. בתחילה היא משנה את שמהּ ואחר כך אף את תסרוקתה, ולאחר מכן היא מסכימה לספר במספרתה הביתית גבר – עובר אורח אקראי, לכאורה – אפילו שהיא מתמחה בתספורות נשים בלבד. תוכניותיה משתבשות, והיא נולדת מחדש. פתאום היא כבר איננה בטוחה, שהשנה האחרונה בעשור השלושים תהיה גם השנה האחרונה בחייה כפי שתכננה, "סך כל אכזבותיה" – ממש כמו אימהּ, שהלכה לעולמה עוד בטרם מלאו לה ארבעים; או אחיה, שנפל בטרם מלאו לו עשרים. לבנה, ליבי, מתחברת די באקראי לפודקאסט מוזיקלי ברשת, החד חידות על פתיחי התיפוף של הלהיטים הגדולים מפעם. זה מחזיר אותה לשנים הקשות בצעירותה, והיא הופכת לפותרת העיקרית של החידות הללו. בפעם הראשונה בחייה היא זוכה בפרס. לאן ייקח אותה הפרס הזה? זה סיפור אהבה מתוק, ניסי־משהו, המבוסס על אירועי אמת ומסופר בשני קולות של הוא והיא – על רקע אחת התקופות הקשות בתולדות ישראל, בעולם הניצב על פי התהום בלי לדעת זאת כלל. מעטפה לבנה הינו הרומן הרביעי של יוסי ריבלין. קדמו לו לשיר סיפור אהבה, פרדס 2017; דרך בורמה שלי, כתב 2018; ומסע ברדיו כתב 2022....