הספר התוכנית הכלכלית לצמצום אי-שוויון בחברה הישראלית מציג חזון חדש למדינת ישראל, החותר ליצירת כלכלה צודקת ומכלילה. על רקע העמקת השסעים הכלכליים והחברתיים בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז הליברליזציה של שנות ה־80, מבקשים מחבריו להצביע על הכשלים המבניים שמונעים צמיחה שוויונית במדינה. ישראל אמנם נהנית מתוצר לנפש מהגבוהים בעולם, אך רמת האי-שוויון בה מהגבוהות במדינות ה־OECD, והפערים החברתיים פוגעים בלכידות, באמון הציבורי ובתפקודה התקין של הדמוקרטיה.
הספר מנתח את הגורמים לאי-שוויון בהכנסות ובהזדמנויות, תוך הבחנה בין תופעות של עוני מתמשך, הדרה מהשירותים הציבוריים ונחיתות אזורית. הוא מדגיש את הפערים במערכת החינוך, הבריאות, התשתיות והמשילות המקומית – ומראה כיצד כשלי המערכת מעמיקים את הפערים בין המרכז לפריפריה, בין קבוצות לאומיות ודתיות, ובין עניים לעשירים. מסקנת המחברים היא שלא מדובר רק בבעיה של צדק חברתי, אלא בסכנה מוחשית ליציבותה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
לכן, מציע הספר רפורמה מקיפה הנשענת על שני עקרונות: ביזור סמכויות והקמת רובד שלטוני אזורי שיביא את המשילות קרוב יותר לאזרחים, והובלת צמיחה כלכלית מכלילה – צמיחה שמפירותיה נהנים כלל האזרחים. בהצעותיו נכללות העברת סמכויות לרשויות המקומיות, חיזוק החינוך הציבורי תוך התאמתו לפערים חברתיים, השקעה בפריפריה, שדרוג התחבורה הציבורית וחיזוק מערכת הבריאות. יותר מכל, הספר קורא לחשיבה מחודשת על תפקידה של המדינה – לא רק כמאפשרת שוק חופשי, אלא כגוף שמחויב לשוויון, אחריות חברתית וחיזוק הדמוקרטיה....
