בספר "החיים המסתוריים של הצמחים"(1973), תיארו פיטר טומקינס וכריסטופר בירד תגליות שגילו במהלך "ניסויים" בצמחים.
אל ה"תגליות" האלה הם הגיעו על ידי שימוש במכשיר פוליגרף, שבעזרתו מדדו את תגובות הצמח לגירויים שונים. בספר נטענו טענות הזויות, כולל הטענה שהצמח יכול לזהות את מי שפגע בו קודם לכן, ובשל כך מגיב להימצאות אותו אדם בחדר ב"סערת רגשות" , לעומת הפגנת שלוות נפש בעת הימצאותם של אנשים אחרים שלא הזיק

הספר לוקח מושגים בוטניים מורכבים ומפשט אותם לקריאה נוחה ומהנה, תוך שהוא נשען באופן מלא על עולם המחקר האקדמי.

<mark>דניאל</mark> סוקר בשיטתיות את ה"חושים" השונים של הצמחים ומראה כיצד הם מגיבים לאור, מרגישים מגע ואף זוכרים אירועים. הקריאה בו משנה לחלוטין את חווית השהייה בטבע, ומעניקה ממד חדש של מודעות לסביבה החיה והרוחשת שמקיפה אותנו.

לסיכום, האם לצמח יש תודעה? הספר מראה שבהחלט כן, גם אם מדובר ב"סוג של תודעה"

אני אתחיל מהסוף – זה ספר מדע פופולרי מצוין. אין לי חינוך ביולוגי רשמי, אם כי אני מדען מסוג כלשהו, או לפחות זה מה שהדוקטורט שלי טוען. כשהצצתי בתוכן העניינים די חששתי – "מה רואים הצמחים", "מה מרגישים הצמחים" וכן הלאה. אני לא אוהב במיוחד אנתרופומורפיזציה והייתי מודאג שהספר הזה הוא אחד מאותם ספרים חסרי משקל איך שהצמחים דומים לנו ואנחנו צריכים לדאוג להם. אבל אל דאגה, הספר הזה הוא ההפך הגמור.
המחבר נזה