המאזן הצבאי במזרח התיכון 1983 הוא השנתון הראשון של המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה באוניברסיטת תל-אביב. צוות המחברים הכין בסיס מידע על צבאות המזרח התיכון שהוא המפורט ביותר הניתן לרכישה ע"י הציבור הרחב. הספר מכיל גם הערכות על הצבאות הגדולים בזירה, ומציג ניתוח יחסי הכוחות בין ישראל לצבאות ערב ובין מדינות אחרות בזירה לבין עצמן, במקרה של עימות. כן מובא סיכום שלה אירועים הבולטים שהתרחשו באזור ב- 1982-1981, ובכלל זה מלחמת לבנון ומלחמת איראן-עיראק. בספר אוסף מפות, טבלאות חימוש השוואתית, אגרון ((GLOSSARY) כלי-נשק וכו'....

המאזן הצבאי במזרח התיכון הוא השנתון של המרכז למחקרים אסטרטגיים ע"ש יפה באוניברסיטת תל-אביב. צוות המחברים הכין סקירה של האירועים הבולטים שהתרחשו באזור בשנה האחרונה. ובסיס מידע על צבאות המזרח התיכון שהוא המפורט ביותר הניתן לרכישה ע"י הציבור הרחב. הספר מכיל גם הערכות על הצבאות הגדולים בזירה, ומציג נתוח יחסי הכוחות בין ישראל לצבאות ערב ובין מדינות אחרות בזירה לבין עצמן, במקרה של עימות. בספר אוסף מפות, טבלאות חימוש השואותיות, אגרון (GLOSSARY) כל-נשק וכו'....

כחלק מההכנות להקמת המדינה, עיצב היישוב היהודי בארץ–ישראל משנה ביטחונית, שגרסה קיום כוח מזוין המבוסס על גרעין קבוע קטן וגיוס כולל בעת חירום. תפיסה זו היתה הבסיס עליו נבנה מאוחר יותר צבא ההגנה לישראל כצבא שעיקר הכוח הלוחם שלו הן עוצבות ויחידות המילואים. עיקרון זה, שמצא ביטוי ציורי בתיאור איש המילואים כחייל בחופשה של אחד עשר חודשים בשנה, היה בעל השפעות מרחיקות לכת על התרבות הישראלית ועל האפשרויות והמגבלות בדרכי הפעלת הכוח הצבאי שהציב בפני ממשלות ישראל. הספר 'האומה החמושה' מתאר את התפתחות התפיסה הזו, שלאורה נבנה צה"ל, ומנתח את דרך הפעלת כוחות המילואים במלחמות ישראל עד לאחר מלחמת יום הכיפורים, ואת ההשלכות שהיו למידת ההבנה של מפעילי הכוח, את היתרונות ואת האילוצים הגלומים במערך המילואים...

"הגורם המעצב את חיינו הוא המלחמה. היא כה מושרשת בהווייתנו, עד שרכשה לה מעמד כרעיון המסדר של החברה הישראלית, ועד היום יש כאלה הרואים בה עניין רב תועלת". תמיד טענתי שתי טענות לא רגילות; האחת, "צה"ל הוא צבא שברירי", והשנייה, "לא אהיה מופתע אם וכאשר נופתע". מאז גדלה ישראל ונאלצה לעבור מאסטרטגיה של מתקפה למגננה, צה"ל הסדיר היה קטן עבור הסכנות והצרכים, עוצמתו במילואיו. הפתרון היה ההרתעה המודיעינית, שאף פעם לא ניתנה, שהיתה הקו האחרון שמאחוריו לא היו כוחות סדירים מספיקים. לכן היו הפתעות, זו אחר זו". הרמטכ"ל הוא גם מדינאי, אף שהוא לובש מדים. כיוון שהרמטכ"ל נמצא בתווך בין המדינאים לחיילים, במהותו הוא איננו איש צבא בלבד. הרמטכ"ל הוא מדינאי מעצם תפקידו הצבאי". "ישראל לא מרתיעה את יריבותיה מאז תקופת פעולות התגמול, ובמיוחד מאז מלחמת ששת הימים, אלא לפרקי זמן קצרים החולפים עד מהרה. כאשר הצלחנו להרתיע – היריב עקף את ההרתעה לכיוון שונה, על פי רוב מוצלח מקודמו. הרתעה, ודווקא מוצלחת, היא תמיד קצרת ימים". "דווקא אחרי שנכבשו טריטוריות במדינות שכנות לא היה לישראל עומק אסטרטגי, משום שלא היתה אפשרות להבטיח הגנה עליו. המטכ"ל והממשלות לא התעלמו מהבעיה, והמענה היה התרעה מודיעינית. מענה יחיד מול מציאות נטולת ודאות, רבת סתירות ורבת מתחים". "לאומיות, בכל מקום בעולם, סובלת מפרנויה והיא זקוקה לאויב מאיים. בשביל לצקת תוכן ממשי ללאומיות אנו בונים 'אחר', ולו צורה שונה ולכן מאיימת שאנחנו יכולים להשליך עליו את הפרנויה שלנו. אם האחר החיצוני נחלש, אנחנו מחפשים אותו בתוכנו" ד"ר דב תמרי,תת-אלוף בדימוס,צנחנים,סיירת מטכ"ל,שריון ומודיעין...