“הגענו למקום חשוך בתוך היער, והוא אמר לי שאם אני רוצה לחזור למחנה ולכל המדריכים והחברים שלי, אני חייבת לשבת עליו. לא ידעתי שמאותו הרגע הדבר יהפוך לסיוט הגדול של חיי.” א כתוב ברובו כקטעי יומן שכתבתי במשך יותר מ-14 שנים ומתאר תקופה של התמודדות עם פוסט-טראומה, או כמו שאני אוהבת לקרוא לה, “פוסט-טיזי”, שנים של רכבת הרים רגשית, של חרדה, אימה, פאניקה וכאב פיזי ונפשי לצד העוצמה שבהתמודדות, הבחירה היומיומית בחיים, תחושת החיוּת והניצחון הפנימי. “כיצד פוסט-טראומה מחלחלת לחיי הקורבן ומטלטלת אותו, ואז יש קצת שקט, קצת מנוחה ושוב טלטלה? לפנינו סיפור המאבק של אישה צעירה, מוכשרת ואמיצה שהעלתה את סיפורה על הכתב כקול לקורבנות תקיפה מינית באשר הם”. (ד״ר ניצה ירום) “באומץ רב דאנה כותבת לעולם את סיפור חייה, שמשפיע עליה גם כיום, ומעניקה לקוראים תקווה. הספר מלווה ברוח אופטימית שיודעת עליות ומורדות, ומבקשת עבורה מזור לפצעי העבר. דאנה שואפת להמשיך הלאה, להתפתח ולהתקדם בחיים בכל מחיר, והיא עושה זאת תוך שימוש בכוחות מנטליים, רוחניים ורגשיים עזים, כלים שקיבלה ופיתחה בשנים של טיפולים, והיא הוכחה לכוח רצון עצום, לאהבת החיים והבריאה כולה”. (מושיק חסון, עורך הספר)...