במרבית שנות קיומה של המדינה היו מספר המקומות במוסדות הישראליים להשכלה גבוהה מוגבלים לכל אדם חמישי בממוצע מתוך שנתון. בשנת 2004 התקבל כמעט כל אדם שני ללימודים גבוהים. זו היא מהפיכת גמישות שעברה המערכת האקדמית של ישראל, הכוללת כיום שמונה אוניברסיטאות וחמישים מכללות אקדמיות, שמציעות מגוון עשיר של תוכניות לימוד. הספר "אקדמיה בסביבה משתנה" עוסק בסוגיות מדיניות של ההשכלה הגבוהה, ובהן: משמעות הגברת המעורבות הפוליטית; קיצוצי תקציב והשלכתם על המחקר וההוראה; האיום על עתיד קיומה של החירות האקדמית; המבחן הפסיכומטרי ומשמעויותיו השונות; השלכות שנובעות מפעילותן של שלוחות האוניברסיטאות הזרות בישראל. הספר מנתח באופן מעמיק, נוקב וביקורתי את מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל בין השנים 2004-1952. ד"ר עמי וולנסקי, חוקר מדיניות של מערכות חינוך ואיש חינוך ותיק, מלמד מזה ארבע-עשרה שנה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. שימש כיועץ להשכלה גבוהה לארבעה שרי חינוך באחת התקופות הגועשות והמעצבות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. כמו כן, שימש כסגן המנהל הכללי של משרד החינוך לתוכנית ולהערכה, ובשנת 2003 סיים 30 שנות עבודה במשרד זה. בין פרסומיו הרבים על מערכות חינוך ראה אור לאחרונה ספר על מערכת החינוך של אנגליה....

תלמידי האתמול, תלמידי המחר, המוגש לקורא בשני כרכים, סוקר מאה שנים של רפורמות במערכות חינוך בעולם ובישראל. המניע לחיפוש מתמיד אחר שינויים במתודות ההוראה והלמידה נעוץ בפער שבין הציפיות ממערכות אלה לבין היכולת להגשימן. גל הרפורמות הראשון, המכונה "פרוגרסיבי", התפשט בעולם לאחר מלחמת העולם הראשונה וביקש להעמיד את התלמיד במרכז תכנון הלמידה, בין היתר, כדי לתת מענה למגוון הצרכים והכישורים של תלמידים במציאות של הגירה גוברת. הגל השני התעלם ממתודה זו, שהתקיימה כשישים שנה, ואימץ עקרונות חדשים הלקוחים מעולם של שוק תחרותי ובהם: סטנדרטים חינוכיים אחידים תוך מיקוד המאמצים בתפוקות ובהישגים לימודיים מדידים גם במחיר של פגיעה בשכבות החלשות ועידוד השימוש בהון פרטי. בפתח המאה העשרים ואחת יצא לדרכו גל הרפורמות השלישי, המבקש להתאים את מתודות ההוראה והלמידה לעולם המחר. רפורמה זו נסוגה מאחידות תוכנית הלימודים, ומטפחת מיומנויות כגון: חשיבה ביקורתית, סקרנות ויצירתיות, שיתופי פעולה בין לומדים, טיפוח הלימוד העצמי ויכולתו של התלמיד להפיק ידע ולעבדו. בכרך א' נסקרים גלי הרפורמות בארצות הברית, באנגליה, בקנדה, ביפן, בסינגפור, בהונג קונג, באוסטרליה ובפינלנד. כרך ב' מוקדש למערכת החינוך של ישראל. פרופ' עמי וולנסקי, מחברם של ספרים ומאמרים רבים על מדיניות חינוך והשכלה גבוהה, לימד 30 שנה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, משמש כחבר סגל בבית הספר למנהיגות של קרן מנדל. עבודתו המחקרית מתמקדת ברפורמות שהניעו את מערכת החינוך לשינוי. לצד פעילותו האקדמית מילא תפקידים בשדה החינוך. במשרד החינוך הקים וניהל את השירותים החינוכיים לנוער מנותק, היה ראש ענף התכנון של המשרד, שימש כיועץ לנושא השכלה גבוהה לארבעה שרי חינוך, והיה המדען הראשי של מערכת החינוך. כרך א'. מערכות חינוך בעולם. 289 עמודים. כרך ב'. מערכת החינוך של ישראל. 271 עמודים....