במרבית שנות קיומה של המדינה היו מספר המקומות במוסדות הישראליים להשכלה גבוהה מוגבלים לכל אדם חמישי בממוצע מתוך שנתון. בשנת 2004 התקבל כמעט כל אדם שני ללימודים גבוהים. זו היא מהפיכת גמישות שעברה המערכת האקדמית של ישראל, הכוללת כיום שמונה אוניברסיטאות וחמישים מכללות אקדמיות, שמציעות מגוון עשיר של תוכניות לימוד. הספר "אקדמיה בסביבה משתנה" עוסק בסוגיות מדיניות של ההשכלה הגבוהה, ובהן: משמעות הגברת המעורבות הפוליטית; קיצוצי תקציב והשלכתם על המחקר וההוראה; האיום על עתיד קיומה של החירות האקדמית; המבחן הפסיכומטרי ומשמעויותיו השונות; השלכות שנובעות מפעילותן של שלוחות האוניברסיטאות הזרות בישראל. הספר מנתח באופן מעמיק, נוקב וביקורתי את מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל בין השנים 2004-1952. ד"ר עמי וולנסקי, חוקר מדיניות של מערכות חינוך ואיש חינוך ותיק, מלמד מזה ארבע-עשרה שנה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. שימש כיועץ להשכלה גבוהה לארבעה שרי חינוך באחת התקופות הגועשות והמעצבות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. כמו כן, שימש כסגן המנהל הכללי של משרד החינוך לתוכנית ולהערכה, ובשנת 2003 סיים 30 שנות עבודה במשרד זה. בין פרסומיו הרבים על מערכות חינוך ראה אור לאחרונה ספר על מערכת החינוך של אנגליה.

שם הספר
אקדמיה בסביבה משתנה : מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישר - קו אדום
Pendulum syndrome (סינדרום המטוטלת)
אקדמיה בסביבה משתנה : מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2004-1952
בתי ספר בניהול עצמי - מבט בין-לאומי