סטיג דארגמן (1923–1954) נחשב לסופר הצעיר המוכשר ביותר בקרב בני דורו, הדור של אחרי המלחמה. בגיל עשרים ושש הוא כבר פרסם ארבעה רומנים, אוסף סיפורים קצרים וארבעה מחזות שלמים, נוסף על "סתיו גרמני".
סטיג דאגרמן, ילד הפלא של הספרות השוודית היה בן עשרים ושלוש כשנשלח לגרמניה. הוא היה פתיל מבריק מדי, שבער מהר וכבה, וכעבור כמה שנים, כשהיה בן עשרים ושש הרגיש שחוק ונטול כוחות. הוא קיבל על עצמו פרויקטים, הוא המשיך לנסות, אבל הוא לא היה מסוגל לכתוב. ב-1954, בגיל שלושים ואחת, הוא התאבד באמצעות הרעלת גז במכוניתו שחנתה במוסך. מחקר מהתקופה האחרונה מעלה אפשרות שהוא סבל מדיכאון קליני או מהפרעה דו-קוטבית, ואולי אף מאפיזודות מאניות.