|
|
|
1.
|
|
מהרגע שבו וילה ישבה ליד ריידר בשיעור, היא הבהירה לו שהיא שונאת אותו בדם.
הנימוק מסתורי, אבל התוצאה מתאימה לו מאוד.
וילה סאטר היא כאוס מפתה וסוער שהוא ממש לא צריך בחייו השקטים והמסודרים.
היא הדור הבא בכוכבות הכדורגל לנשים, בעלת שיער מתולתל פרוע, שפתיים אדומות בשרניות ומזג עצבני, שלידו אפילו השטן נראה כמו דובון אכפת לי.
ריידר מתכוון למנף את השנאה שלה כלפיו כדי לשמור ממנה מרחק.
כשווילה מבקשת מריידר להשאיל לה את הסיכומים שלו בקורס למתמטיקה שבו היא עומדת להיכשל, איש ההרים השקט והרגזן מתעלם ממנה.
ריידר ברגמן הוא תעלומה שחצנית ומרתיחה בחולצת פלנל, זקן מדובלל, כובע בייסבול מרוט שמסתיר את עיניו וסירוב עיקש להכיר בקיומה.
אבל וילה מעולם לא נרתעה מאתגר.
כשהם נאלצים לשתף פעולה בעבודת הגמר, וילה וריידר פותחים במסכת הדדית של התגרויות ומתיחות קורעות, שממנה כל אחד מהם נחוש לצאת מנצח. להפתעתם, רגשות לא צפויים מתחילים להופיע ביניהם ויעד הניצחון משתנה – עכשיו הם רוצים לכבוש זה את ליבו של זה.
***
רק כשזה אנחנו הוא רומן ספורט כובש לב ומרגש המתרחש בקולג'. וילה וריידר הם שני ניגודים שהאינטראקציה ביניהם מביאה לפיצוצים ולזיקוקים, עד שהאהבה פורצת בהפתעה מוחלטת...
|
|
2.
|
|
כוכב הוקי. גיבורה על הספקטרום. מרגש ונוגע ללב. גראמפי & סאנשיין. זה תמיד היית את/ה.
***
מהרגע שרן פגש את פרנקי זפרינו, הוא ידע שהיא אישה ששווה לחכות לה. היא אלופה בלספר בדיחות בפנים חתומות, מסתירה לב של זהב וחיוך נדיר עם גומת חן אחת שגורמת לו לפיק ברכיים. אבל כל עוד פרנקי מנהלת את המדיה החברתית של הקבוצה – היא מחוץ לתחום.
פרנקי היא הראשונה להודות שאולי היא רגזנית עם פה גדול, אבל אפילו היא לא חסינה מול שמחת החיים המידבקת של רן ברגמן. מי יכול לעמוד בפני חתיך הורס בגובה מטר ותשעים עם חיוך כובש וגוף מסוקס של שחקן הוקי? פעם, אולי היא באמת הייתה הולכת על מישהו כמוהו, אבל אחרי יותר מדי אכזבות מאנשים שגילו על האבחנה שלה וראו בה בעיה ולא אדם – היא למדה להיזהר.
אחרי שנים של המתנה לרגע הנכון, רן מגלה שפרנקי מתכננת לעזוב את הקבוצה כדי להתחיל קריירה חדשה. אבל הוא לא דמיין כמה קשה יצטרך לעבוד כדי לשכנע אותה לתת לו הזדמנות לזכות בלב שלה.
***
תמיד רק אותך הוא לא רק רומן ספורט סקסי, כובש, משעשע ורומנטי עד שהלב מתמוסס. הוא גם עמוק, מרגש ונוגע ללב כי הוא מציף נושא שלעיתים נעלם לנו מהעין ומהלב. זהו הכרך השני בסדרת האחים ברגמן, שבה כל ספר הוא בעל סוף סגור ויכול להיקרא כיחיד. קדם לו: רק כשזה אנחנו....
|
|
