|
|
|
1.
|
|
"לא הייתי פּושְטָק כמו שיעקב קרא לי לא פעם. מעולם לא התחצפתי למורים או נהגתי בהם בחוסר כבוד. התחמקתי לפעמים מבית הספר וברחתי עם הילדים בשכונה לפרדסים לקטוף תפוזים ולימונים, או שנשארתי במה שהיה מגרש כדורגל מאולתר מאחורי בית הספר אחרי זמן ההפסקה, אבל המורים אהבו אותי ובדרך כלל ויתרו לי על מעשי השובבות. בכל זאת, הייתה פעם אחת שקראו ליעקב לבית הספר. זו הייתה הפעם האחת והיחידה, ממש אחרי שסיפרו לי על אבא שלי. אחד הילדים צעק לעברי שאני חרא כמו האבא המת שלי, ואני הייתי המום. מה, כולם מלבדי יודעים שיעקב הוא לא האבא האמיתי שלי? כולם יודעים שאבא שלי נטש אותי?"
בגיל שבעים, כשהוא מאושפז במחלקה השיקומית וסובל מדמנציה מתקדמת, חוזר אשר לשנות ילדותו בצל נטישת אביו ולהתבגרותו בביתם של אימו ואביו החורג שמעולם לא נטו לו חסד. האמת המרה על החלטתו של אביו הביולוגי להפקירו ולעלות לבדו לארץ ישראל, נודעת לו רק לקראת בר המצווה שלו ומטלטלת את עולמו.
רותי, מתנדבת במחלקה, שומעת את סיפוריו של אשר ונשאבת אל עולמו. התמונה המונחת על השידה לצידו, שבה נראה אשר בצעירותו, מעוררת בה געגוע ומציפה אותה במחשבות על חייה, על יתמותה ועל כמיהתה לילד נוסף, ואינה יוצאת מראשה.
לפני שהידיים התחילו לרעוד מגולל יריעת חיים רבי תהפוכות המתרחשים בתוניסיה לאחר מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל בשנותיה הראשונות. על רקע האירועים ההיסטוריים הדרמטיים מתארת המחברת ברגישות ובדיוק ריאליסטי ובמבע חומל ורב אבחנה יחסים מורכבים במסגרות הקהילה, המשפחה והנישואים, ודמויות עזות השואפות להגדרה עצמית, להגשמת חלומן ובעיקר לתחושת שייכות ואהבת אמת. ...
|
|
2.
|
|
כשמיכל נעלמת בניו יורק, גלי, רונית ונטע, שלוש חברותיה הטובות מימי גרעין הנח"ל, אורזות בגדים חמים ורגשות עזים לתוך מזוודה וטסות אלפי קילומטרים אל המקום שבו נראתה לאחרונה. הן חייבות למצוא את מיכל.
רוברט, בעלה, מדווח כי בבוקר יצאה לעבודתה ולא שבה. משפחתה מודאגת ואובדת עצות. חברותיה סבורות שלא מתאים למיכל החייכנית והאחראית להיעלם כך, אך עד כמה הן מכירות את מיכל מאז שעזבה לאמריקה?
כשנחשפים סודות וצדדים בחייה שאיש לא הכיר, המתח ממלא את המרחק ביניהן, הפחד מתמקם במרכז הבטן, והחשש לחברתן האהובה הולך וגובר.
בעיר הגדולה נפערים בין השלוש סדקים וצצות בעיות שחשבו שהותירו בארץ, ואלה מעמידים את החברות שלהן במבחן.
מארבע יוצאת אחת הוא ספר מותח, נוקב ונוגע ללב החושף את עולמן השברירי של דמויות המתעוררות אל שלב מאתגר בחייהן – שלב התנפצות הבועה והפסיחה בין תקווה לייאוש. מעל כולן מרחפת דמותה האניגמטית המרתקת של מיכל והשאלה המנקרת מה עלה בגורלה.
זהו ספרה השלישי של סיגל פישביין, ובו היא שבה אל הדמויות שיצרה בספרה הראשון, "יום חדש". בדצמבר 2019 ראה אור הספר "קצרים", אוסף סיפורים משותף של טללית פרשר, יעל דנון וסיגל פישביין....
|
|
3.
|
|
השכול לא היה זר לה. גלי כאבה את האובדן שחשה אמה. שהתאבלה מדי שנה ﬠל אחיה שיישאר לנצח חייל בן 21. מהיום שבו נפצﬠ ערן בתאונת אימונים. המחשבות שבו והציפו אותה. בפﬠילויות הגיבוש לגרעין הנח"ל התוודעו החברים זה לזה לראשונה. מרגע שפגשה גלי את מיכל. הפכה זו לחברתה הטובה ביותר. אולם פציעתו של ערן הובילה את מיכל, שאהבתה הראשונה נגדﬠה, לנתיב אחר שהרחיק אותה מהחברים. כעשור לאחר שחרורם היה לכל אחד מהם מישהו שעמד לצידם ברגעים שבהם התגנב המוות לחייהם. יריב, שיצא מהארון לאחר שנים של חיפוש זהות המינית. מצא זוגיות עם רובי; רונית, שהייתה הבחורה המחוזרת ביותר אבל התקשתה לפתח מﬠרכח יחסים אמיתית, למדה מהי משמעות של חיים משותפים עם אלון; גלי ואורי ציפו יחד ללידת בנם הבכור; נטﬠ נשארה לבדה, ללא מוטי´ לצדה. ובאופן מפתיע היה זה ערן ששב לחייהם ופתח בפני נטע צוהר לתקווה ולאהבה חדשה....
|
|
