שירים מאת המשורר והסופר טאהא מוחמד עלי (2011-1931), יליד הכפר הפלסטיני ספוריה שבגליל, ממנו גורש ב-1948, ושמרבית חייו עברו עליו בחנות העתיקות שלו בנצרת, שם חיבר את סיפוריו ואת שיריו החכמים, הכאובים והמשעשעים. "השירים שלי לא נועדו לעצרות פוליטיות, אין בהם סימני קריאה", אמר בראיון עיתונאי. ואכן, שירתו ספוגת הגעגועים לילדותו ולנעוריו שבטרם הנכבה מלאה בברק ובחיוּת ומצליחה להמריא ממחוזות הכאב האישי והלאומי אל מרחבים של שמחת חיים ואהבת אדם. היונה שעזבה ברכבת החורף, בתרגום אהוד הורביץ, מצטרף למבחר משירי מוחמד עלי שתורגם לעברית בידי אנטון שמאס (אנדלוס, 2006)....

"ועליי להתוודות בפניכם, גבירותיי ורבותיי, שידידנו הישאם עדיין מאוהב בקשת בענן. בכל פעם שהיא נגלית לעיניו ניעור בקרבו הדחף לרוץ עד שיתפוס אותה. ואלמלא גילו המכובד, והשיער המאפיר שעל ראשו ועל שפמו ועל חזהו, ולולא הפחד שלו שאחד מילדיו יתפוס את ידו ויאמר לו בקול עצוב: 'לאן אתה הולך, אבא?' או אחד מנכדיו יתייצב בדרכו וישאל: 'לאן אתה הולך, סבא?' לולא חשש מכך כבר היה חולץ את נעליו, משנס את מותניו ורץ אחריה." מוחמד עלי טאהא הוא אחד מהסופרים הפלסטינים הבולטים החיים בישראל היום, וקולו המיוחד זכה לתהודה רבה גם בעולם הערבי כולו. סיפוריו החיים והבועטים מציגים בגוונים אנושיים, אך גם ביקורתיים וסרקסטיים, את החיים בארץ על כל רובדיהם – האישיים, החברתיים והלאומיים. האוסף המובא כאן הוא המבחר העשיר ביותר של סיפוריו שראה עד כה אור בעברית, והוא מציג בפרישׂה רחבה את כתיבתו המגוונת המשתרעת על פני חמישה עשורים של יצירה ספרותית. השקפתו על החברה הפלסטינית, על השלכות הסכסוך, על פערי הדורות, על הכפר והטבע, על היהודים ועל הערבים, על התקווה ועל הייאוש – כל אלה נשמעים עתה במלוא כוחם גם בעברית. "הקריאה בסיפוריו של מוחמד עלי טאהא מעוררת את הלב... אלה סיפורים שנכתבו בכנות, ויופיים מקורו בכך שזהו סופר החי את מציאות חייו, שאותה הוא מתרגם לספרות; או נכון יותר לומר – סופר החי את כתיבתו ומאפשר לה לדבר בעד עצמה.״ מבקר הספרות הפלסטיני, ד"ר פייצל דראג'...