עשהאל אבלמן

עשהאל אבלמן

סופר


1.
עם ישראל נולד בעולם העתיק, התמיד בקיומו לאורך ימי הביניים והעת החדשה, ועודנו חי. שני מרכיבים, לאומי ודתי, התקיימו בו ללא הפרד. שילובם עיצב את חיי עם ישראל כעם אחד, בעל חיים ויצירה משלו, שהתקיימו ברצף היסטורי שלא נותק. הממדים הלאומיים של חיי העם באו לידי ביטוי באמצעות הדת, ואילו הדת היתה חייבת את האומה כדי להמשיך להתקיים.  ד״ר עשהאל אבלמן, היסטוריון ישראלי – ובלי להתנצל, גם ציוני – מגיש לכם את תולדות היהודים, סיפורו המופלא של עם אחד בכרך אחד. סיפור עשיר בהרפתקאות, בדמויות ססגוניות, בתהפוכות מפתיעות, בהישגים ובטרגדיות, סיפור שנמשך אלפי שנים מאז יצא אברהם בדרכו לכנען ועד הקמתה של המדינה היהודית המודרנית בארץ ישראל. אבלמן מתאר את המהפכה הרעיונית הדרמטית של המקרא, את עול הגלות הקשה שהייתה מנת חלקם של יהודים רבים ואת עולם היצירה התרבותית העשירה שלהם. עוד הוא עומד על חשיבותה המכרעת של הזיקה הנמשכת של עם ישראל לארץ ישראל. בשל זיקה זו הופיעה הציונות והוקמה מדינת ישראל, אירועים שאינם מובנים מאליהם. שהרי, יציאת עמים מארצותיהם היא חיזיון נפוץ בהיסטוריה האנושית, אך שיבת עם לארצו, תוך כדי תחייתה של שפתו העתיקה, לא היתה מעולם מלבד בעם ישראל.    עשהאל אבלמן הוא ד"ר להיסטוריה של עם ישראל, מלמד במרכז האקדמי שלם ובתוכניות הלימודים של קרן תקווה ועמד בראש החוג להיסטוריה במכללת הרצוג....

2.
אם לקחתם לידיכם את הספר הזה, אתם כנראה מדברים עברית, וזה לא מובן מאליו. מדוע אנחנו מדברים כיום עברית, ולא יידיש, ערבית, לאדינו או כל שפה אחרת שבה דיברו הסבים שלנו? למה כתבו יהודי ספרד ספרי קודש בערבית אך שירה — בעברית? מדוע המשיכו יהודי הבלקן לדבר לאדינו מאות שנים אחרי שעזבו את ספרד? איך הפכה היידיש לשפת האֵם של רוב יהודי העולם? באיזו שפה חשב הרצל שידברו במדינת היהודים? בספרם המרתק דנים עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל בשאלות אלה ורבות אחרות. הם מתארים את מערכת היחסים הענפה בין חיי עַם ישראל ובין הלשונות שבהן דיבר וכתב, למן ימי המקרא, דרך גלגולי הגלויות, ועד חזרתה של העברית אל בימת ההיסטוריה כמנצחת. ד״ר עשהאל אבלמן — מרצה להיסטוריה במכללה האקדמית הרצוג ובמרכז האקדמי שלם. ספרו תולדות היהודים ראה אור בהוצאת דביר. ד״ר חנוך גמליאל— ראש החוג ללשון במכללה האקדמית הרצוג וחבר האקדמיה ללשון. ספרו רש"י כפרשן וכבלשן ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק. ...

3.
תחושות קשות ליוו את החברה בישראל סמוך לסיומה של מלחמת לבנון השנייה- שלובות באמונה בצדקת הדרך ובהכרה עמוקה בזכות להגן על הבית. את המחיר הכבד של המלחמה שילמו בחייהם אלה שנפלו בה ובני משפחותיהם. מתוך כאב ותקווה, מתוך ביקורת ורצון עז לתיקון החברה והמדינה, פנו הורי הנופלים לאמירה ציבורית משותפת שתבטא את המורשת שהותירו הנופלים. אמירה זו היא מהותו של הספר "בסבך הלבנון". בספר נפרשת קשת של דרכי מגע בין המשפחה, המלחמה והבן שנפל. כל משפחה , הרקע שלה ועולמה הערכי, כל משפחה ודרכה הייחודית. הורי הנופלים במלחמה שותפים ליצירת הספר, הפורש במגוון צורות את יריעת חייהם של החיילים אשר נפלו במלחמת לבנון השנייה, מתאר רבים מסיפורי הקרבות ומציג פסיפס של התמודדות עם השכול הישראלי בראשית שנות האלפיים. אנו הורים לחיילים שנפלו על הגנת המולדת במלחמת לבנון השנייה. אנו קשורים לארץ הזאת בכל נימי נפשנו ותמיד ראינו בתרומה למדינה חלק מרכזי בהשקפת עולמנו. לנו ולבנינו היה ברור כי השירות בצבא עשוי להעמידם במצב בו יידרשו לסכן את חייהם ואולי אף למסור את נפשם. קיווינו תמיד שצורך זה לא יבוא לעולם. ספר זה מוקדש ליקירינו בהערכה עצומה, באהבה גדולה ובגעגועים שאין להם סוף" (מתוך דברי הפתיחה לספר) בספר: פתח דבר, מבוא: מלחמת לבנון השנייה - סקירה כללית, 118 עמודי נופלים, המלחמה והבית: סיפורי קרבות וסיפורי משפחות , האירוע שהביא לפריצת המלחמה, שנים-עשר ביולי, שיחה עם אסתי ואריה כהן, מצפה שלם, הפגיעה בספינת חיל הים 'חנית', ארבעה-עשר ביולי....






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ