"הלב שלי היה מרוסק. השדים שלי עלו באוב וחגגו מעליי כמו להקה של טורפי נבלות. הם רק חיכו לרגע שאתפרק. הם חיכו שכל הפצעים הסגורים ייפערו שוב. הם רצו דם." בגיל שלושים ושתיים, צלקות העבר של יסמין משפיעות על חייה יותר מאי־פעם. הטראומות שהדחיקה עולות אל פני השטח עד שאינה יכולה להתכחש להן יותר. היא מנסה לברוח מהזיכרונות, יוצאת למסיבות, שותה ללא הכרה ועושה הכול כדי לטשטש את הכאב, אבל מתקשה מאוד להתמודד איתו. תוך כדי מלחמת קיום יום־יומית, היא מחפשת את החצי השני שלה, זה שיוכל להשקיט את נפשה ולהדביק את השברים. האם יסמין תיכנע לשדים שמאיימים למשוך אותה מטה אל תוך תהום עמוקה בלי תחתית או שתמצא את האהבה שהיא כמהה אליה, זו שתרפא את הכאב?...

"לא שמעת מה קרה לזאב הרע בסוף הסיפור של כיפה אדומה? אל תזלזל לרגע באיילה הקטנה והתמימה הזו, כי היא עוד עלולה לרסק אותך לרסיסים." חשבתי שאני חזקה, חשבתי שהתגברתי על כל הקשיים ועל ההתעללות בחטיבה ושהפצעים כבר מזמן דהו לצלקות ישנות, אבל טעיתי. המניאק שהתאכזר אליי חזר לחיים שלי ביום בהיר אחד והרגשתי כאילו העולם קורס אל תוך עצמו. יש לו פנים של מלאך, אבל מי כמוני יודעת שהנשמה שלו נוצרה במדור הכי אפל בגיהינום. הוא קר, חסר רחמים וקשוח מתמיד. אני מנסה בכל כוחי להתכחש למשיכה ההרסנית שלי אליו ולהתעלם מהחשמל באוויר בינינו. האם אצליח לשמור על עצמי מפניו לפני שהמתיקות של הארס שלו תכלה אותי? או שגזר הדין שלי כבר נחתם? ...

"לא שמעת מה קרה לזאב הרע בסוף הסיפור של כיפה אדומה? אל תזלזל לרגע באיילה הקטנה והתמימה הזו, כי היא עוד עלולה לרסק אותך לרסיסים." חשבתי שאני חזקה, חשבתי שהתגברתי על כל הקשיים ועל ההתעללות בחטיבה ושהפצעים כבר מזמן דהו לצלקות ישנות, אבל טעיתי. המניאק שהתאכזר אליי חזר לחיים שלי ביום בהיר אחד והרגשתי כאילו העולם קורס אל תוך עצמו. יש לו פנים של מלאך, אבל מי כמוני יודעת שהנשמה שלו נוצרה במדור הכי אפל בגיהינום. הוא קר, חסר רחמים וקשוח מתמיד. אני מנסה בכל כוחי להתכחש למשיכה ההרסנית שלי אליו ולהתעלם מהחשמל באוויר בינינו. האם אצליח לשמור על עצמי מפניו לפני שהמתיקות של הארס שלו תכלה אותי? או שגזר הדין שלי כבר נחתם?...