“מי שמכיר אותי יודע שאני לא חובב שירה גדול, אני יותר בקטע של דיילות בלונדיניות וזוג אזיקים, אבל אפילו גברים קשוחים רוקדים מידי פעם, לפעמים הם אפילו קוראים שירים.
כשפגשתי את אביטל הררי בכפר יונה, היא חייכה לעברי ופתחה את הבגז' של המכונית, ציפיתי לגופה מגולגלת בתוך שטיח פרסי או למזוודה מלאה בשטרות מזויפים של מאה שקל עם תמונה של ביאליק כותב שיר על ביאליק, להפתעתי היא הושיטה לי ספר דק שנקרא "מחילת האר”