|
1.
|
|
בארבעה סיפורי מסע פיוטיים מובילה המחברת את הקורא אל מחוזות חייה של יעל, אל הקיבוץ ונופיו, אל מעבר לים ושוב חזרה אל האנשים ואל הנחל. חוטים עדינים, כמעט סמויים, מקשרים בין הסיפורים והופכים אותם לסיפורה של יעל.
ב"חולות נודדים מנסה יעל בת העשר להבין את מקומה בשני הקיבוצים בהם היא חיה.
ב"מסע האופניים של נחום הג'ינג'י" מנסה הגיבור, בן גילה של יעל בת החמש-עשרה, לפענח את הסודות המקיפים אותו.
ב"חתונה במנהטן" יעל נשאבת כמעט בעל כורחה למסע היכרות עם עצמה כאישה צעירה.
ב"חצי ירח" מישהו יוזם מפגש מחזור של קבוצת "שחפים", פותח קבוצת ווטסאפ ומוביל את יעל למפגש עם עצמה כאישה בוגרת.
"כמו ציפורים נודדות" היא הנובלה השנייה של המחברת. קדמה לה הנובלה "ריקוד לילי", בהוצאת איפבליש (2020)....
|
2.
|
|
ערב אחד, כשנירה ניגשה לג'ניה, ליטפה את שיערה הפזור על הכר ואיחלה לה "לילה טוב", פקחה ג'ניה את עיניה ואמרה, "יותר טוב שאת לא יודעת מה שקורה אצלנו מאוחר בלילה", ולא יספה.
מה מתחולל בלילות באולם המרכזי של "בית הקשישים", המקום שבו משוכנים עשרות מוותיקי הקיבוץ ומייסדיו? אילו סודות מהעבר מרחפים בין כתליו? האם בערוב ימיהם יצליחו מישה, ג'ניה וגוטה לשחזר מעט מהלהט והתשוקה של נעוריהם? האם נירה תגלה את הסוד המשפחתי שהוסתר ממנה כל השנים? האם יצליח מישה לממש את שאיפתו?
בנובלה "ריקוד לילי" משורטטים ביד אומן סיפורי חיים, אהבות, סודות ואכזבות. הקשר הבין דורי, שתחילתו בשנות העשרים של המאה העשרים, נטווה בעדינות רגישה, חוצה יבשות ואירועים היסטוריים, וארוג היטב בהוויה הישראלית-קיבוצית מימיה הראשונים עד ימינו אנו....
|
|