“חלק מאומנות הכתיבה נובעת מכלל הברזל לכותב הפוטנציאלי: "אל תספר, הדגם". אל תאמר שהשניים היו אוהבים בלב ונפש, תן לקורא להסיק זאת מהכתוב. אל תאמר שהגיבורה חכמה וחריפה, צטט שנינויות פרי מחשבתה ופרי שליפתה המהירה בעת דיאלוג. לא תמיד הדברים פשוטים כל כך, אבל יש כותבים שמתעלים מעבר לזה. הם מעבירים לקורא את האווירה שרצו, בלי לכתוב עליה, אלא בהדגמתה. כך לדוגמה "יער נורווגי" מדגים אווירה של שיממון ותחושת אובדן אינסופי, לא רק מספר עליו. הבן יקיר לי, מסתבר, לא נפל נורא רחוק מהעץ. הילד חובב חנויות ספרים. בעיקר מהסוג שמוכר פגומים ובזול. ואז בסכום של 24 שקלים הוא חוזר הביתה עמוס שקיות ירוקות ובהן לא פחות מתריסר ספרים. את טעמו הספרותי אפשר להגדיר, באין ביטוי עדין יותר, כ"מעניין", אבל בגיל 18 אני לא חושבת שאפשר לצפות להרבה יותר מזה. או שאני סתם מזלזלת בבני נוער. הרי כאן באתר מסתובבים הרבה בני גילו או למטה מזה שפיתחו טעם ספרותי משובח, ואני לא רוצה להעליב את כולם. לזכות הבן ייאמר שהוא דובר הרבה שפות, ביניהן ג'אווה, סי פלוס פלוס, איטצ' טי אם אל ודומותיהן, ומכאן שעצם היותו קורא משהו שאינו מניואל עב כרס הוא כבר מבורך. בכל מקרה, 69.99 הוא ספר שמשך את עיני עוד בטרם נמכר כחלק מחבילת ניירת על פי משקל בדוכני "פנו לי את המחסנים לפני פרוץ סוף השנה האזרחית". עיצוב מעניין, צהוב זורח, ספר ששמו הוא המחיר שבו נמכר, וכך (על פי הכריכה האחורית) שמו משתנה על פי הנסיבות. בטוח שבשפות המחשב יש דרכים לייצר את ההפניה הזו, משדה הכותרת לשדה המחיר, באופן אוטומטי. אם כי כרגע הוא לא נקרא "ספר בשני שקלים, רגע לפני שנשלם לכם כדי שתקחו אותו מפה". בכל מקרה, אז, בזמנו, הוא משך את עיני, ונורא רציתי לקרוא אותו, אם כי כנראה שלא מאוד הרבה. לא עד כדי תשלום המחיר המלא הנקוב. 69.99 מדגים בצורה מופלאה את הנושא שלו. מדובר בפרסומאי הממציא תדמיות ומעצב מותגים, אחד היוצר צריכה בלוא צורך, מעטפות ריקות מתוכן. והנה, כל הספר הזה הוא כזה. התוצאה היא מאתיים אלף מילים ריקות, תוססות, זורמות מהמקלדת, בלי סדר, ובלי עניין רב. אבל עטופות במותג מעולה הכולל כריכה בוהקת, כותר מבריק, ותחושת עילאיות והתנשאות לקורא הרוצה להרגיש טוב עם עצמו, מתנגד לזרם, חכם מכל ההמונים. הפרק הראשון טוב למדי, זה נכון. מה שבא אחריו הוא שכפול חוזר ונשנה של אותו רעיון. מן הסתם כדי למלא מספר הולם של גיליונות דפוס. ולסיכום: בעיקר שמחתי שלא התפתיתי בזמנו ולא רכשתי אותו במחיר מלא.”

“אם זה לא אדיוטי לחלוטין ברמה פתטית, זה כנראה גאוני. אבל , אני אישית מצאתי כאן בזבוז זמן מוחלט.”

“נראה שבמקרים מאוד נדירים,יוצא שהסרט טוב יותר מהספר,חד פעמי אבל מגניב.”

“חלק מאומנות הכתיבה נובעת מכלל הברזל לכותב הפוטנציאלי: "אל תספר, הדגם". אל תאמר שהשניים היו אוהבים בלב ונפש, תן לקורא להסיק זאת מהכתוב. אל תאמר שהגיבורה חכמה וחריפה, צטט שנינויות פרי מחשבתה ופרי שליפתה המהירה בעת דיאלוג. לא תמיד הדברים פשוטים כל כך, אבל יש כותבים שמתעלים מעבר לזה. הם מעבירים לקורא את האווירה שרצו, בלי לכתוב עליה, אלא בהדגמתה. כך לדוגמה "יער נורווגי" מדגים אווירה של שיממון ותחושת אובדן אינסופי, לא רק מספר עליו. הבן יקיר לי, מסתבר, לא נפל נורא רחוק מהעץ. הילד חובב חנויות ספרים. בעיקר מהסוג שמוכר פגומים ובזול. ואז בסכום של 24 שקלים הוא חוזר הביתה עמוס שקיות ירוקות ובהן לא פחות מתריסר ספרים. את טעמו הספרותי אפשר להגדיר, באין ביטוי עדין יותר, כ"מעניין", אבל בגיל 18 אני לא חושבת שאפשר לצפות להרבה יותר מזה. או שאני סתם מזלזלת בבני נוער. הרי כאן באתר מסתובבים הרבה בני גילו או למטה מזה שפיתחו טעם ספרותי משובח, ואני לא רוצה להעליב את כולם. לזכות הבן ייאמר שהוא דובר הרבה שפות, ביניהן ג'אווה, סי פלוס פלוס, איטצ' טי אם אל ודומותיהן, ומכאן שעצם היותו קורא משהו שאינו מניואל עב כרס הוא כבר מבורך. בכל מקרה, 69.99 הוא ספר שמשך את עיני עוד בטרם נמכר כחלק מחבילת ניירת על פי משקל בדוכני "פנו לי את המחסנים לפני פרוץ סוף השנה האזרחית". עיצוב מעניין, צהוב זורח, ספר ששמו הוא המחיר שבו נמכר, וכך (על פי הכריכה האחורית) שמו משתנה על פי הנסיבות. בטוח שבשפות המחשב יש דרכים לייצר את ההפניה הזו, משדה הכותרת לשדה המחיר, באופן אוטומטי. אם כי כרגע הוא לא נקרא "ספר בשני שקלים, רגע לפני שנשלם לכם כדי שתקחו אותו מפה". בכל מקרה, אז, בזמנו, הוא משך את עיני, ונורא רציתי לקרוא אותו, אם כי כנראה שלא מאוד הרבה. לא עד כדי תשלום המחיר המלא הנקוב. 69.99 מדגים בצורה מופלאה את הנושא שלו. מדובר בפרסומאי הממציא תדמיות ומעצב מותגים, אחד היוצר צריכה בלוא צורך, מעטפות ריקות מתוכן. והנה, כל הספר הזה הוא כזה. התוצאה היא מאתיים אלף מילים ריקות, תוססות, זורמות מהמקלדת, בלי סדר, ובלי עניין רב. אבל עטופות במותג מעולה הכולל כריכה בוהקת, כותר מבריק, ותחושת עילאיות והתנשאות לקורא הרוצה להרגיש טוב עם עצמו, מתנגד לזרם, חכם מכל ההמונים. הפרק הראשון טוב למדי, זה נכון. מה שבא אחריו הוא שכפול חוזר ונשנה של אותו רעיון. מן הסתם כדי למלא מספר הולם של גיליונות דפוס. ולסיכום: בעיקר שמחתי שלא התפתיתי בזמנו ולא רכשתי אותו במחיר מלא.”

“אם זה לא אדיוטי לחלוטין ברמה פתטית, זה כנראה גאוני. אבל , אני אישית מצאתי כאן בזבוז זמן מוחלט.”

“נראה שבמקרים מאוד נדירים,יוצא שהסרט טוב יותר מהספר,חד פעמי אבל מגניב.”