בלילה, כבר מאוחר, המנורה דולקת.
"תלכי כבר לישון!" אמא צועקת.
"רגע! אני רק מוצאת מקום לעצור!" מנסה למשוך את הזמן.
וכך, בסיום פרק, אני מכבה את הנורה, מסתתרת מתחת לשמיכה, גונבת את הפנס הרזרבי מהמדף הגבוה וממישכה לקרוא. "רק עוד עמוד אחד" ועוד עמוד ועוד אחד. ונגמר הספר.
אור קלוש כבר מסתנן... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
כשהייתי ביסודי, הגיעה אלינו הסופרת סיגלית דיל והקריאה לנו חלקים נבחרים מהספר. אני זוכרת שכל הילדים בספריה הקטנטנה, התמלאו בצורך עז לקרוא. כולנו רכשנו את ספריה, וגם מי שלא- לא ישכח לעולם את ההנאה שהייתה בפגישה איתה. נהדר.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|