מאה שנים של בדידות.. רוטינה של ייאוש, ארוטיקה זוחלת שלא ברור מאפה היא באה ועל מה היא נסמכת, 'מלנכוליה אהובתי..' מתכרבלת,נדחפת אל מקומות חמימים וצנועים, הזמן עומד מלכת ו'הייאוש מעולם לא הרגיש יותר נוח.' ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים