"הבן שלי היה איתך, לי לא היה שום דבר מלבדך ומלבד הזיכרון שלך, איך הלכת אני בלנינגרד, על גדת נהר הנייבה וימת לדוגה, איך טיפלת בגב הפצוע שלי וחבשת את פצעיי, ושטפת את כוויותי, וריפאת אותי, והצלת אותי. הייתי רעב, ואת האכלת אותי. לא היה לי שום דבר מלבד לזרבו." קולו של אלכסנדר נשבר. "והדם ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים