ספרו זה, השלישי במספר של מאיר שלו, הוא הכי פחות "עמק" שלו וה"כפר" שלו יכול להיות בקלות כל כפר בריטי או אמריקאי, רצוי בריטי, עם מוזיקה מתאימה ברקע. מוזיקה נוגה, פסנתר, גיטרה, להקת זמרים, פה ושם טנגו סוער.
שלו רגיל לכתוב על העמק, עמק יזרעאל, על ירושלים, על המדבר. אבל הפעם זה בעיקר על אב... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
**למי שעוד לא קרא את הספר, תדעו שאני אזכיר קטעים מהעלילה שעלולים להרוס לכם את הקריאה.**
כשסיימתי לקרוא את ״כימים אחדים״, הסתובבתי בביתי במצב רוח עגמומי. תחילה התעצבנתי ואף כעסתי על שלו - איך הוא יכל למשוך אותי ככה, לאורך מעל ל-300 עמודים, ואז להשאיר
אותי בלי תשובה כלשהיא?
בסוף ה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|