אוריה אדם, רופא משפחה בן שלשים וחמש, מתקשה לעכל את הבשורה. עשרים וחמש שנה לאחר שנטשה אותו אמו ונעלמה, היא מודיעה לו שהיא חוזרת. הימים שלפני שובה מעמתים אותו עם המסקנה הקיומית של חייו הבוגרים: לבדו יחיה האדם. כולם לבדם. גם מי שיש לו אהבה, מקצוע וסבתא שנפשה קשורה בו. הילדות כשורש הלא מפוענח של החיים הבוגרים עומדת במרכז פרפרים בגשם. באיז
ילדת פלא הוא סיפור התבגרות נוגע ללב, שקשיי הקיום והתפעמות אינסופית מן החיים שזורים בו זה בזה. גיבוריו של הספר הם ילדים אך אין זה סיפור סנטימנטלי אלא סיפור מלא הומור ואהבת חיים על אהבת אחים ועל הקשר המשתנה בין אם לבנה, המראה שוב כמה אכזרית ונפלאה היא הילדות. הסיפור עצמו מתרחש באוסלו, בתחילת שנות השישים, אז משתנים ללא היכר חייהם של פִ
"לילה ועוד לילה" הוא חוליה חדשה ביצירתו הענפה של אפלפלד. אחרי שנים רבות של עיצוב יצירות מופת כמו "קאטרינה", "טמיון", "ליש", "עד שיעלה עמוד השחר", "כל אשר אהבתי", שמיקומן באירופה, חוזר אפלפלד אל עיר מגוריו ירושלים, אל הפנסיונים של שנות החמישים והשישים שבהם התגוררו ניצולים ממערב וממזרח אירופה. בפנסיונים אלה עולה מתוך הנבכים עבר בוער העושה
ההרגשה היא כאילו לא הייתי בשום מקום. כאילו מימי לא הייתי עם אשה. כאילו אף פעם לא התחתנתי, לא הולדתי ילד. בפעם הראשונה אני עומד מתחת למפל גועש, משתכשך בבריכה צלולה, מתרגש ללכת יחף על גדות נחל עתיק בחורף שחון. החיים פרושים לפני, מתמסרים, מפקירים את עצמם; מציעים, בזכות הילד החדש, להיות שוב. הבעיה היא שאני לא בטוח אם אני רוצה להיות שוב. אול