מדף הספרים של רן - הספרים שדירג

בלילה שבן ה-3 ל-4 ביולי, 1976, נע קומץ לוחמים של סיירת מטכ"ל, רכוב על גבי מכונית מרצדס ושני ג‘יפי לנד-רובר, לעבר בית-הנתיבות הישן של אנטבה, במטרה לשחרר יותר ממאה ישראלים, שהוחזקו כבני-ערובה בידי טרוריסטים ערביים וגרמניים, שנעזרו על-ידי חיילים אוגנדיים. מפקד הכוח המשחרר היה יוני — סא"ל יונתן נתניהו — שנהרג בקרב שהתחולל בבית-הנתיבות.

במשך ארבע שנים (1991-1995) עמד אלוף אורי שגיא בראש אגף המודיעין של צה"ל. בשנים אלו נחתמו הסכמי אוסלו עם הפלסטינים והסכם השלום עם ירדן, ונעשה מאמץ- שטרם הניב פירות- לקדם מו"מ לשלום עם סוריה. אמ"ן, ושגיא בראשו, כ"מעריך הלאומי", מילא תפקיד מפתח בבחינת הסיכויים אל מול הסיכונים. משירותו כ"חייל של גולני" ועד היותו מפקד החטיבה וכמפקד בשריון ומ

"האם אדם נוצר למלחמה? האם נוצרה האשה לנהל קרבות? אני אחזור לקיבוץ שלי, תהיה לי משפחה, יהיו לי ילדים". כך אמרה הצנחנית חביבה רייק ליצחק שדה, מפקד הפלמ"ח, ערב צאתה לשליחות אל מעבר לקווי האויב הנאצי. "בין אושר הפרט ומילוי החובה", כדבריה, בחרה להשליך נפשה מנגד, ולצאת לאירופה הכבושה בידי הנאצים, "כאם הפורצת לתוך בית בוער להציל את ילדיה". בשלו

ראשיתם של שירותי המודיעין ביישוב בשישה אנשי משרד הידיעות של ועד הצירים בראשית ימי השלטון הבריטי בארץ. מראשית מצערה זו התפתחה בתקופת המנדט קהילייה ענפה, שמנתה על סף מלחמת העצמאות מאות אנשים ואלפי מסייעים. היא כללה את אנשי המודיעין של המחלקה המדינית של הסוכנות; את הש”י; את סיירי ההגנה ואת מסתערבי הפלמ”ח. לאצ”ל היו בתקופה ההיא