המזל אומר פיטר קאש, הוא הזדמנות המתדפקת בדלת.
מתוך השקפה מקורית על הגורמים להצלחה בעסקים, מראה פיטר קאש, אחד האנשים המצליחים ביותר בעולם העסקים של ניו יורק, איך לזהות את הרגע שמאפשר להפוך חלום למציאות בת מזל, ואיך לאחוז בו.
ואם אתם מאותם אנשים החושבים שהמזל תמיד מאיר פנים למישהו אחר, דעתכם תשתנה אחרי שתקראו את הספר.
פיטר קאש ישכנ
ליידי גרייס קילמייקל, אשת החברה הגבוהה, יפהפייה בשנות הארבעים לחייה, ציירת בעלת מוניטין, מחליטה לעזוב את ביתה ואת משפחתה – את בעלה הכלכלן המבריק שמזלזל בה ובעיסוקה ומגלה עניין באישה אחרת, את שני בניה הבוגרים האדישים לה ואת בתה המתבגרת, בבת עינה, שלאחרונה החלה גם היא להתנכר וללעוג לה. גרייס חומקת מלונדון בחשאי ויוצאת לבדה למסע באי
רומן חדש מאת ריס בּואֶן, מחברת רבי־המכר של "הניו יורק טיימס" ו"הוול סטריט ז'ורנל", המגולל את סיפורה של אישה המעזה לחשוף סודות מעברו של אביה.השנה 1944 . הטייס הבריטי הוגו לנגלי נאלץ לנטוש את המפציץ שלו וצונח בשדותיה המוריקים של טוסקנה הכבושה בידי הגרמנים. הוא נפצע קשה ומוצא מפלט בין הריסות כנסייה ובזרועותיה של סופיה בַּרטוֹלי. אבל את ה
אייל הוא רב מסור וכריזמטי בישיבת הסדר, מוקף בהערצת תלמידיו, שותפיו ורבותיו. בביתו פנימה מכרסמות את לבו של אייל אשמה איומה על שהיה אחראי ללידת בתו הפגועה, אבל גם בושה עצומה על סוד שכוסס בו מימים ימימה – סוד שבשלו הוא חש שאיננו ראוי לתוארו, לכבוד המתלווה אליו ולשליחותו התורנית. זהו חטא נסתר המלווה אותו מנעוריו, חרם מופר, התמכרות אסור
אני אוהבת את החושך שיורד מאוחר בקיץ.
אני אוהבת לפקוח עיניים כשאני שוחה במים.
אני אוהבת סוכריות גומי בטעם תות.
אני אוהבת להסתכל בגברים ישנים אחרי ההתעלסות. אני אוהבת את הקריאה Mind the gap ברכבת התחתית של לונדון.
אני פוחדת מנמלים אדומות.
אני פוחדת כשאני בודקת את חשבון הבנק שלי ולוחצת על "יתרה".
אני פוחדת כשהטלפון מצלצל מוקדם בבוקר.
ניק הלר הוא מומחה בעל שם עולמי בחשיפת סודות שאנשים רבי-עוצמה מעוניינים להסתירם: לא בחור שכדאי להתעסק איתו. אבל גם עברו העשיר כחוקר בכיר בתחום הריגול התעשייתי ולוחם בכוחות המיוחדים לא הכין אותו לשיחת הטלפון שקיבל מאחיינו גייב: אחיו רוג'ר ואשתו קרוליין הותקפו ערב קודם לכן ברחוב שקט בוושינגטון. קרוליין הפצועה שוכבת מחוסרת הכרה בבית
אם הייתי הראשון בעולם שצועק: הצילו! אל תגעו בחלב פרה! הוא לא נועד לאדם שבריאותו יקרה לו , הוא רוצח לבן ושקט, בן בכור במשפחת קוטלי האדם, אליה שייכת גם הסיגריה – אזי הייתם יכולים לומר: עוד משוגע.
וכי חסרים לנו כאלה? מלאה הארץ אותם.
אבל, לצערי, אני האחרון במיליון הראשון של אלה הזועקים במשך מאות ואלפי שנים: החלב ומוצריו לא נועדו לאדם!
ו