אני חושב שהיא בכתה בלוויה שלי. לא רוצה להשתחצן, אבל אני אפילו כמעט בטוח. לפעמים אני מצליח ממש לדמייו איך היא מספרת עלי למישהו שהיא מרגישה קרובה אליו, על המוות שלי. על איך הורידו אותי לקבר, קטן כזה ועלוב, כמו חבילה של שוקולד מקולקל. על איך אף פעם לא ממש הספקנו. ואחרי זה הוא מזיין אותה זיון שכולו נחמה.
* מבוסס על תרגום של קרלה פרלשטיין
יומנה של אנה פרנק הוא אחד הספרים הנקראים ביותר בעולם – הוא זכה לאינספור גרסאות בכל פורמט אפשרי: קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון ואמנות חזותית – עכשיו הוא רואה אור בעיבוד ליומן גרפי, היחיד שאושר בידי קרן אנה פרנק – מופקדים עליו שניים מבכירי היוצרים בארץ – ארי פולמן, שהקפיד לשמר את קולה הנועז ומלא ההומ