**מהדורה חדשה דצמבר 2024**
“זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים. מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים.״
כך, במשחק תמים לכאורה, נפתח הרומן משאלה אחת ימינה. ומכאן —הכול מסתבך.
בשנים שחלפו מאז ראה אור לראשונה בשנת 2007, הפך משאלה אחת ימ
פרנויה כשהבוס של אדם קסידי, עובד זוטר בקונגלומרט היי-טק ווייט טלקום, תופס אותו במעילה קלה, הוא מותיר בידיו ברירה: לעמוד לדין בשורה של עבירות חמורות, או לחדור במסווה לצמרת של החברה המתחרה טריון ולספק מידע פנימי על מוצריה. קסידי בוחר באפשרות השנייה. מצויד בהמלצות פיקטיביות המציגות אותו כשחקן מרכזי בזירת ההיי-טק הוא מקבל תפקיד בכ
"´תראה´, אני מנסה להתפלמס. ´שום תראה´, רוטן המזוקן ודורך את האקדח, ´או סיפור או כדור בראש´. אני מבין שאין ברירה. ´שני אנשים יושבים בחדר´, אני מתחיל, ´פתאום נשמעת דפיקה בדלת.´ המזוקן מזדקף. לרגע נדמה לי שהסיפור תפס אותו, אבל הוא לא. הוא מקשיב למשהו אחר. מישהו באמת דופק בדלת."
פתאום דפיקה בדלת הוא קובץ הסיפורים החמישי של אתגר קרת.
34 סיפורים. אניהוא הוא קרת במיטבו. סיפורים כמו השמנמן, נשיקה אחת על הפה במומבסה, כללי ברזל ואחרים, מאשרים מחדש - וביתר שאת - את יכולתו של קרת להפגיש בין הטריוויאלי לבין החד - פעמי, להצחיק ולהדאיג בו - זמנית, ובעיקר להאיר בדייקנות את תנועת המטוטלת שבין האישי לאוניברסלי. סיפוריו של קרת הופיעו ביותר מעשרים שפות, היו לרבי מכר וקנו למחברם ק
אימה לתענוג... נפלא... סטיפן קינג במיטבו... סופר מהמעלה הראשונה כותב על הצרחה הראשונית... / "יוסטון כרוניקל"
פול שלדון הוא סופר רבי מכר, שמצא לבסוף את המעריצה הגדולה ביותר שלו - אנני וילקס. אך היא יותר מסתם "קורא מתמיד", היא האחות המטפלת בו אחרי תאונת דרכים. אולם היא גם השובה שלו, הסוהרת הכולאת אותו בביתה המבודד שבהרי הרוקי, והיא רוצה שהו
מייד אחרי השקיעה - תקראו לזה שעת דמדומים, תקראו לזה שעת
בין-ערביים - זה הזמן שבו קשרים אנושיים מקבלים גוון על-טבעי, הזמן שבו דבר אינו כפי שהוא נראה, השעה שבה הדמיון מתחיל לסרוק את הצללים המחשיכים ואור היום יכול לנטוש אתכם בבעתה. זוהי השעה המושלמת לסטיבן קינג - אצלו הקו המפריד בין החיים למתים אינו תמיד ברור, והתפרים המחזיקים את המציא
הנרי שרייר (בצרפתית: Henri Charrière; 16 בנובמבר 1906 - 29 ביולי 1973) היה אסיר צרפתי שנשפט למאסר עולם עם עבודת פרך במושבת העונשין בגיאנה הצרפתית. ספרו האוטוביוגרפי פרפר נכתב ב-1968 ועוסק בקורותיו בין 1931, השנה בה נשפט, ועד 1944, אז יצא לחופשי. קורות חייו כמתואר בספרו הם מסכת מתמשכת של התמודדות עם תנאי הכליאה הקשים במושבת העונשין מוכת המלריה ומחלות