מדף הספרים של אביבה - הספרים שדירגה

"הנערות ממטע התפוחים" הוא ספר על זיכרון ובעיקר על שכחה. הוא ספר על שתי נשים, שעשרות שנים מפרידות ביניהן, וגם אי הבנה אחת, שלא ברור אם אפשר לתקן. זהו ספר על אומץ וספר על אהבה, אבל בעיקר על חברות נפש. וזה ספר שנכנס אל הלב ולא עוזב. לאחר שאמה של פרנקי הקטנה מתה, היא גדלה אצל סבתה, אישה עשירה וידועה, קרה ומרוחקת. ברגע שאפשר היה, ובעקבות מה ש

בוורלי בורחת מבעלה המתעלל, ומקווה למצוא מקום שבו היא וטומי, בנה בן השש, יוכלו להתחיל את חייהם מחדש. חסרי כול הם מגיעים לגרינוויל, עיירה קטנה בקרוליינה הצפונית. היא ממציאה סיפור רקע, מקפידה לצאת מהבית רק בתחפושת ומעלימה כל עדות לנוכחותם. אבל כשמעט הכסף שהצליחה לחסוך אוזל והחרדה שעלו על עקבותיה גוברת, בוורלי מתחילה להבין שחלומה על ח

"אני מטורף עלייך בכל השפות, בכל הדתות ובכל המדינות. אמצא אותך תמיד. גם בעולם הזה וגם בעולם הבא." קוראים לי ולנטינה. הסיפור שלי הוא לא סיפור על הישרדות. הוא סיפור על נקמה. בשנת 1943 הייתי נערה צעירה שגרה בחממה מגוננת בכפר שלה באיטליה. המלחמה הייתה בעיצומה, אך הקרבות התרחשו הרחק ממני ולא השפיעו על חיי. עד שהשטן בכבודו ובעצמו ביקר בכפר

"לעיתים נדמה לי שאני נעוצה במקומי כמו הזרעים שהיא טומנת באדמה, אך בניגוד אליהם, לא אצליח לנבוט וללבלב." קוראים לי ולנטינה. הסיפור שלי הוא לא סיפור על גבורה. הוא סיפור על הישרדות. במשך תקופה ארוכה מדי לא זכרתי מי אני, מהיכן הגעתי ומה היא השליחות שלי. הדבר היחיד שהיה לי הוא שמי. בשנת 1945 חולצתי מהתופת, ומאותו הרגע למדתי לנשום במציאות ה

האחיות מרדית' ונינה ויטסון שונות מאוד זו מזו. מרדית', הילדה הטובה שהולכת בתלם נישאה בגיל צעיר ונשארה לנהל את מטע התפוחים המשפחתי. ואילו נינה המרדנית וחסרת המנוחה נודדת באזורי מלחמה ברחבי העולם בעבודתה כצלמת עיתונות. כשאביהן האהוב נופל למשכב, השתיים מוצאות את עצמן שוב יחד, לצד אימם הקרה והמתנכרת שמעולם לא הפגינה כלפיהן שום רגש. ב

בבית קריאולי קטן בניו אורלינס של שנת 1863, צעירה שחורה ורבת-תושייה בשם סטלה תופרת מפות מורכבות על גבי בדים משומשים כדי לסייע לעבדים להימלט ולהצטרף לכוחות צבא האיחוד. סטלה כבולה לגבר שיהרוג אותה אם יידע על פעולותיה החשאיות, ועל כן עליה להסתיר לא רק את יצירותיה, אלא גם את אהבתה לוויליאם, חייל שחור ומוזיקאי מחונן. באותה עת בעיר ניו יו

אירועי היום אינם נותנים לי מנוח והדיוקן של הטורף צץ ועולה לנגד עיניי. הגודל שלו כמעט בלתי אנושי, והפנים שלו נראות כאילו מישהו חצב אותן באבן. כל תו בפניו מסותת באופן מושלם, והיכולת שלו לשמור על הבעה אטומה מצמררת אותי. ממש כמו חצי אל וחצי בן אדם. אבל הטורף שלי הוא לא הבן של זאוס, הגיוני יותר שהוא הבן של אל הזעם... מישל נדרשת לתת עדות גורל

"נשארה לך מקסימום חצי שנה לחיות..." כך מתחיל סיפורה של נאהיד, גיבורת הרומן "סָאלאם, מאמא", שחובט בקוראיו כמו מכת אגרוף כבר בתחילתו. נאהיד, העומדת במרכז הרומן הסוער הזה, היא גרושה בת חמישים מעיר קטנה בשוודיה, ואם לבת יחידה. היא מתבשרת שיש לה סרטן בשלבים מתקדמים, והרופאה טוענת שלמעשה נותרו לה רק שישה חודשים לחיות. "תסתמי את הפה!" עונה ל

"ליאורה?" "כן, מה קורה?" "שמעת על הגופה בצהלה?" "כן." "אז איפה את?" "אני על הספה בסלון." "למה את לא פה?" ליאורה מרגישה את האדרנלין מתעורר. אסור לה לתת לו לשלוט בה. היא כבר אמרה "לא" לתיק הזה – גם אם המחיר יקר. "כזה דבר עוד לא ראית," ורד אומרת, "גופה של אישה מקופלת בתוך מזוודה." בלשית המשטרה ליאורה דגני היתה אמורה לקבל קידום – אבל במקום זה ק

לעיתים אנחנו לא מצליחים להגדיר את החלום שלנו במדויק עד שהוא נגזל מאיתנו, וכך גם התקווה להגשים אותו. על החלומות המרגשים ויתרתי, אבל גיליתי שגם בתקופה האפלה ביותר של האנושות יש יצר חזק יותר מהישרדות: אהבה. ללא תנאים וללא גבולות. ג'וזפין, שחיה בפריז הכבושה בזמן מלחמת העולם השנייה, חייבת להחליט אם לקבל בהכנעה את המציאות החדשה או

מַאבְּס הצעירה מקבלת הצעת עבודה שעומדת לשנות את חייה: לא עוד מגורים בחדר אחד עם ששת אחיה ואחיותיה, לא עוד בגדים מרופטים וישנים. מעתה היא תשמש כבת הלוויה של גברת פינץ' באחת השכונות העשירות בעיר. יהיו לה מדים נאים, חדר חמים משלה וארוחות קבועות. מאבס מאושרת: מדובר בעבודה מכובדת שבעזרתה תוכל לעמוד סוף-סוף על רגליה ולהציל את אחיה מגורל א

שגרת חייו של עו"ד רן לביא הופכת לסיוט, כאשר שורה של מקרי רצח והתנקשויות מחרידים את עולמו. האם אלו קשריו עם ארגון הפשע השולט באזור הצפון שמטלטל את עולמו או חיסול חשבונות שפתח עם אישים בצמרת המשטרה? האם לקוח לא מרוצה עומד מאחורי ערימת הגוויות, או משהו הטמון בעברו הרחוק, המסכן את חייו ואת חיי בתו המאומצת? ביד בטוחה ובכישרון יוצא דופן

ברלין, 1939. החלומות שטוו אמנדה שטרנברג ובעלה יוליוס לבנותיהם מתנפצים כשהנאצים משתלטים על ברלין, שורפים את חנות הספרים המשפחתית שלהם ושולחים את יוליוס למחנה ריכוז. אמנדה הנואשת להציל את בנותיה, נמלטת לדרום צרפת בתקווה למצוא מקלט בבית ידידה. בדרך לשם יש סיכוי נוסף לבריחה בספינת פליטים המפליגה לקובה, ועל המזח אמנדה נאלצת לקבל החלטה

בתוך הרעב, הייאוש, המוות והאלימות של אושוויץ אפשר היה למצוא בכל זאת גם כמה מאורות זעירים. למשל ספרים. בבלוק המשפחות מצויים שמונה ספרים ועוד כמה “ספרים חיים“ - מורים שיודעים לדקלם ספרים שלמים בעל פה. אסור בשום אופן שהנאצים יגלו את דבר קיומם של הספרים האלה. העונש על החזקתם הוא מוות מיידי. ובכל זאת נערה אמיצה אחת, דיתה, מקבלת על עצמה א

תרזה מבלה את ימי הקיץ אצל סבתהּ בספציאלה שבדרום איטליה. לילה אחד, היא מבחינה בשלושה נערים שהתגנבו לחצר ונכנסו לשחות בבריכה בעירום. השלושה, ברן, ניקולא וטומאסו, חיים בחווה סמוכה במעין קומונה עם הוריהם המאמצים, הדוגלים באורח חיים טבעי וסגפני. הנערים אינם הולכים לבית־הספר, אבל יודעים הרבה דברים, והם מאמינים באלוהים, באדמה ובגלגול נש

טביתה והרפר פרוסט הן אולי תאומות זהות כלפי חוץ, אבל מבפנים הן שונות לחלוטין. טביתה זהירה ומיושבת, הרפר פזורת דעת ופרועה. כל אחת מהן נושאת עמה עלבון, צער ואובדן – אבל אחרי עשר שנות נתק, אף אחת כבר לא בדיוק יודעת מה השתבש. עכשיו אביהן מת, והתאומות המתגוררות באיים סמוכים נפגשות בהלוויה. שרשרת של נסיבות מאלצת אותן להתחלף באי מגוריהן. ה

פריז הכבושה היא לא מקום לאלמנות צעירות. בעיר שבה נושבות רוחות מלחמה עזות, סלין הצעירה מנסה לשמור על שגרת חיים עבור קוזי, בתה הקטנה. היא עושה כל שביכולתה על מנת להסתיר ממנה את ההתרחשויות, וממשיכה לעבוד בחנות הפרחים הוותיקה של אביה, מכינה זרים יפהפיים לתושבי השכונה. כאשר קצין גרמני מגלה את מוצאה היהודי, הפחדים הגרועים ביותר שלה מ

החיים של אלישה ברנסון נראים מושלמים. היא ציירת מפורסמת שנשואה לצלם אופנה מבוקש ומתגוררת בבית מידות בעל חלונות גדולים שנשקפים אל פארק באחד האזורים הנחשקים ביותר בלונדון. ערב אחד חוזר בעלה מאוחר מהעבודה, ואלישה יורה בו חמש פעמים בפנים, ומאותו רגע לא מוציאה מילה מהפה.   סירובה לדבר, או להעניק הסבר כלשהו למעשה, הופך את הטרגדיה המשפח