"היזהרי שלא ללכת שולל אחר מראית עין, כי מציאות יש תמיד רק אחת", אמר נהג מונית מסתורי לאאוממה, רגע לפני שיצאה מהמונית התקועה בפקק, טיפסה מעל גדר הבטיחות בחצאית מיני ונעלמה במדרגות חירום הידועות רק לפועלי דרכים. בנקודת זמן זו חייה של אאוממה מקבלים תפנית משמעותית.
הזיכרון המוקדם ביותר של טנגו הוא מינקותו: אמו בקומבינזון לבן כורכת את
מדי בוקר נפגשת בבית קפה על שפת הים שבין יפו לבת־ים קהילת אנשים תוססת ומלאת חיים. הם מבלים, משוחחים, משחקים על החוף, שוחים ומתעמלים. עמיה ליבליך, שהפכה לבת הקהילה, החליטה להפוך אותם למושאי המחקר החדש שלה. סיפורי החיים שלהם מעלים שאלות בנושאי משפחה, זוגיות, יציאה לגמלאות, בריאות, מגדר, יחס האזרח למדינה, מוצא ומעמד חברתי וכלכלי. מדי בוק