מדף הספרים של lihi - הספרים שדירגה

החיים הם תהליך מתמשך שאינו חדל להתהוות ולהשתנות, ממש כקו חוף חולי ומפותל בשפת הים. "שנה ליד הים" הוא סיפורה של אישה, שהעזה להחלץ מכלא השיגרה ולהיפרד לשנה ממחויבויותיה המשפחתיות, על מנת להתמסר לתהליך מרתק ומפרה של גילוי עצמי. במשך השנים שבהן התרכזה ג'ואן אנדרסון בתפקידה כאם אוהבת ותומכת, היא הזניחה את חלומותיה והמירה אותם בצרכיהם

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,

שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר