"קובץ בא בימים זה נכתב במשך יובלות שנים, על שפע ילדי והאמא שלהם, ליתר דיוק, כנגדם. זהו גם קוסמופוליטי מעיקרו, שכן דומה כי בנושאים הקשורים לבית אין כל הבדל בין בתי - בציון לבין אלה של עמים פחות נבחרים. מלבד אולי העובדה שילדי ארצנו נוטים לקיים בבית משמעת חזקה יותר. יש הטוענים שכניעתם - מרצון של ההורים המקומיים לצאציהם היא תופעה חולני
שמונה עמודי החוכמה הפרק הראשון בספר עוסק בין היתר בתעלומת הג'ינג'י הנעלם. ובטמטום הסמיך של הספר האדום של מאו. גברים עם נטייה לקרחת מתבקשים לדלג. הפרק השני מתביית על מקומות רגועים כמו מגרשי כדורגל. לסאלח נערכת הופעת בכורה. מסע הסתה שלוח-רסן נגד חופש העיתונות נפתח בתנופה. פרק זה חושף את המזימות של השלטונות נגד האזרח, של האזרח
בטי מחמודי - אישה אמריקנית, מוצאת את עצמה לכודה בידי בעל אירני-אמריקני, שהפך את עורו. שבויה מאונס בארצו - היא מנסה להימלט מן הסיוט.
בטי נישאה לד"ר סייד בוזורג מחמודי, אירני-אמריקני, בשנת 1977. לאחר הולדת בתם מהטוב, ולאחר מהפכת חומייני, החל בעלה לגלות עניין מחודש במולדתו ובמשפחתו החיה בטהרן. וכך יצאה המשפחה לחופשה בת שבועיים באירן.
בטי
"אי-שם, חבויה בפינה רחוקה, פרושה משאר העולם שסביבה, שוכנת לה העיירה כאילו היתה יתומה, חלומה, מכושפת ושקועה בעצמה, ממש כאילו לא נגע בה דבר מכל המהומה, ההמולה, הריצה והיגיעה, מהסתת איש ברעהו וזלילתו, וכל שאר הדברים הטובים שאנשים טרחו לברוא ולקרוא להם בשמות כמו 'תרבות', 'קדמה', 'ציביליזציה', וכיוצא באלה מלים, שאיש ישר מסיר בפניהם בנימוס את
"ידעתי. ידעתי מיד שיש צורך בעגיל הפנינה. הוא ישלים את הציור."
בדלפט המשגשגת של המאה השבע - עשרה ידע כל אחד את מקומו: עשירים ועניים, קתולים ופרוטסטנטים אדון ומשרתת. כשמגיעה הנערה חריט לביתו של הצייר ורמר, ברור לה מקומה: עבודות בית, כביסה, וטיפול בשישה ילדים. איש אינו צופה מראש שהתנהגותה השקטה של חריט, התפיסה המהירה שלה, והקסם של ציורי
ספרו של חוקר האומנת והפסל המדופלם של אפרים קישון על אודות העשבים השוטים בגני הציור המודרני כבר הספיק לכבוש קהל רב ברחבי תבל.
עתה מוגש הספר המפורסם, עם מאות תמונות צבעוניות, גם בהוצאה ישראלית מפוארת.
כשירות לציבור הנבוך מציע קישון מדריך-כיס קטן של ביטויים מסורסים, השגורים בפי המומחים בשפת האספרנטו האומנותי, אשר אינה מובנת אפ