בין סמטאות העיר האגדית ונציה מסתתרת חבורה מיוחדת במינה חמישה ילדי רחוב ומנהיגם הנועז, מלך הגנבים. מגפי עור לרגליו, מסכה על פניו, הוא מתגנב לתוך ארמונות ונציה וחומק החוצה כשעל גבו שק מלא שלל.
אבל אחרי שניים מבני החבורה עוקב בלש.
הוא מגלה את מקום מחבואם, הוא מגלה את הסוד הגדול של מלך הגנבים, הוא אפילו מגלה את המשימה שלקחה על עצמה החב
אז מה התוכניות שלכם לחופש הגדול? ים? חברים? סרטים? התוכניות של גרג הפלי כוללות מיטה, צ'יפס ופלייסטיישן. מי צריך בכלל לצאת מהבית?
אבל לאמא של גרג יש רעיונות אחרים לגמרי - היא מתכננת אינספור פעילויות של "גיבוש משפחתי", בבית ובחוץ.
החום עולה והחופשה המשפחתית מאיימת להפוך לקיץ קטלני! האם יש סיכוי לגרג להינצל?
קיץ קטלני הוא הספר הר
של סילברסטיין, הקאריקאטוריסט הנודע של פלייבוי, הוא מחברם ומעטרם של ספרי ילדים רבים ועוסק בין השאר גם בהלחנת מוזיקה. מבין ספריו, העץ הנדיב הוא הידוע ביותר. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה ברחבי העולם. בארצות הברית בלבד נמכר העץ הנדיב בלמעלה ממיליון עותקים, והוא שב וכובש פעם אחר פעם את פיסגת רשימת רבי המכר. גם בישראל כבש העץ הנדיב
"אל תזוז, בן - אנוש. אתה לא יודע עם מי יש לך עסק". הוא פושע מתוחכם ומבריק, הוא גאון מחשבים, יש לו שומר ראש פרטי ומשרד גדוש בהמצאות טכנולוגיות.והוא רק בן 12. קוראים לו ארטמיס פאול, ויש לו משימה - לפענח את ספר החוקים והכללים של הפיות, ולהשיג באמצעותו את אוצרות הזהב הנסתרים שלהן. אבל הפיות שבהן ארטמיס נתקל הן לא הפיות הטובות מהאגדות: הן חמוש
תארו לעצמכם שהיו לכם אח גדול ומציקן,
אח קטן ותחמן,
אבא שחולם שתהיו ספורטאים אולימפיים
ואמא שלא מפסיקה לעשות לכם בושות.
נשמע הזוי? ככה בדיוק נראים החיים של גרג הפלי.
אחרי שעבר חופשת קיץ מעצבנת במיוחד, חוזר גרג לחטיבת הביניים ונאלץ להתמודד בדרכו המקורית עם מצבים מביכים שבני משפחתו "מסדרים" לו שוב ושוב.
רודריק שולט! הוא הספר ה
בואו נודה בזה: גרג הפלי לעולם לא ישתנה.
מישהו פשוט צריך להסביר את זה לאבא שלו!
אבא של גרג לא יוותר עד שיצליח לחשל את הבן שלו
ולהפוך אותו מחנון לבריון קשוח. הוא שולח אותו לפעילויות מאתגרות,
אבל גרג מוצא דרכים מקוריות לשרוד אותן.
ואז שולף אביו המיואש את הקש האחרון - חופשת קיץ חלומית בפנימייה צבאית...
הקש האחרון הוא הספר השלישי
זיהיתי אותו מיד - לא רק מפני שהיה גבוה כל כך, ואין הרבה בנים גבוהים יותר ממני, אבל גם מפני שהיו לו פנים ייחודיים כל כך. לא ממש נאים, בעצם. אבל מושכים. ונחמדים. וחזקים-למראה.
הקטע המוזר ביותר היה שנראה שגם הוא זיהה אותי, אף על פי שיכול היה לראות אותי רק, כאילו, איזה חמש שניות באותו יום בפארק.
"היי," אמר וחייך, לא רק עם השפתיים שלו, אלא גם ע