"... משכתי בכל כוחי, אך לשווא.
כאילו הייתי יצוק במלט. לא צלחתי לנוע. שוב רציתי לבכות, אך חשתי רק גוש מוצק בגרוני.
זהו זה, זה המוות. סופי יהיה בביצה הזאת. השלמתי.
ידעתי שאין לי כוח, וידעתי שאין כוח בעולם שיושיט לי יד וימשה אותי מן הבוץ".
הם היו ארבעה שיצאו לג'ונגל הבוליביאני: קרל, עבריין אוסטרי שהתחזה לגיאולוג, מרקוס השוויצרי, קווין האמ
"הי!" אמרתי כשהיא התכופפה והעיפה לי נעל אחת, "מה את עושה?"
"מה נראה לך שאני עושה?" היא התחילה להתעסק עם הנעל השנייה.
"אני חייב מקלחת", הודעתי לה.
"היית מת", היא התקרבה אלי עם המבט המסוכן ההוא בעיניים.
צעקתי כששפתיה נדבקו לשלי.
"הכאבתי לך, מותק?" שאלה בקול עדין ומתחשב.
"שורף פחד," אמרתי.
"את מי זה מעניין," היא התחילה למשוך לי את החולצה מה
שרון יצחקי, צעירה תל אביבית בת עשרים ושלוש, ילדה רעה מבית טוב, הייתה בטוחה שהיא מחזיקה את העולם בכף ידה. היא סחרה סמים בקנה מידה בינלאומי ותחת ידיה התגלגל הון עתק. אבל נסיעתה בלתי מתוכננת לדרום אמריקה עם חברה לחיים שינתה את חייה לחלוטין. רגע לפני שהמריאה מנמל התעופה לה פאס שבבוליביה נתפסה כשעשרה קילו קוקאין במזוודותיה. היא הואשמה
``סיפור של אומץ לב נדיר. ממדבריות סומאליה אל עולם אופנת הצמרת, היא נאבקת בדיכוי ויוצאת כשידה על העליונה. היא ההשראה היפה ביותר לכל אדם``. אלטון ג`ון וואריס דירי, דוגמנית על המתגוררת עם בעלה ובנה בניו יורק מכירה היטב את הצד האפל של החיים: היא היתה כבת שתים עשרה כשהתנתקה משבט הנוודים אליו השתייכה וברחה דרך המדבר, מחיי ההשפלה והניצול שנ
אני האיש מאחורי ההדק. הפרק האמצעי של אצבע ימיני חורץ גורלות. השם שלי הוא יאיר רבינוביץ'. זהו מכל מקום שמי המקורי. עתה הוצמד לי הכינוי מוסטפא. אני סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ'.
סמל ראשון יאיר רבינוביץ', המכונה מוסטפא, הוא צלף ביחידת המסתערבים "דובדבן" שהחליט "לרצות את חיי על פני הכוכב האחר הזה בלי להרוג". קצת קשה לקיים את ההחלטה הזאת כש