מדף הספרים של אבי - הספרים שדירג

כרת - מיתה בידי שמים כעונש מאלוהים; מות אדם קודם זמנו. זאת הייתה הלוויה יוצאת מן הכלל. כולם אמרו. אמא שלו, אמא שלה, אחותה, הבנות, הנכדים, האחים שלו, העשירון העליון של קהילת הרופאים, המתנחלים, החרדים מבני - ברק וירושלים, החברים שלה מתל - אביב וכל ערוצי התקשורת הנחשבים, כולם היו שם, מקצות הארץ באו. ורק האלמנה לא בכתה. נשמה ענבר מבינה היט

אשה אל אחותה - זו אל זו, שאין כל רווח והפרש ביניהן במקורות מופיע הביטוי כדי לציין קרבה גדולה, מהודקת. בבית משפחת רוזנבאך לא שאלו שאלות. מי שרוצה לספר יספר, ולא צריך לדחוף את האף ולהתעסק בענייניהם של אחרים. אבל מתחת לפני השטח רחשו תמיד מילים שלא נאמרו, כעסים שלא בוטאו וכאבים שלא העלו ארוכה. גם במרחק הזמן נותרו האחיות האלמנות, דבורה,