מדף הספרים של אורי - הספרים שדירג

יצחק דרורי - "המוח", העלה על הכתב את קורות חייו לאחר מעצרו, בחודש ספטמבר ,1987כחשוד בתכנון וביצוע שוד הכספות הגדול בבנק הפועלים בירושלים, שנערך בחודש פברואר 1985. הספר נכתב במשך כשנה בין כותלי בית - הסוהר באר - שבע, למרות התנגדות נחרצת של של שלטונות שירות בתי - הסוהר ומשרד המשטרה לסייע לאסיר בעבודתו. מבית - המעצר, שם היה כלוא עד תום ההלי

ב- 18 באוקטובר 1973 היה יורם עשת-אלקלעי שרוע על הקרקע במצרים. חור גדול פעור בראשו מפגיעת פגז ומוחו חשוף. לרופא שהתעקש לטפל בו אמרו, עזוב אותו, עדיף שתשמור את האינפוזיות לפצועים שעוד אפשר להציל. כשהתעורר בבית החולים היו גופו ונפשו שבורים. צדו השמאלי משותק, עיניו לא רואות, תודעתו מבולבלת. אדם הולך הביתה, הוא סיפור החלמתו כנגד כל הסיכויי

שבוי בפקודה הוא ספר מצמרר, שנקרא בנשימה אחת ומביא לראשונה, ממקור ראשון, תמונה מזעזעת על "חוויית" השבי בידי האויב, ועל הדילמות המלוות כל חייל שעומד או יעמוד בעתיד בפני מצב דומה. הספר נכתב בידי הסופר והעיתונאי אילן בכר, מחבר הספרים המוח וזה מה שאני זוכר, גם הוא פצוע צה"ל קשה מהיתקלות עם מחבלים באותה תקופה. 37 שנים לאחר שנפל בשבי המצרי

במשך 30 שנה נאבק העיתונאי אילן בכר בשדים שרדפו אותו - עד אשר הוא הכניע אותם. באביב הראשון שלאחר מלחמת יום הכיפור, סמוך לאנדרטת שלושה מהחיילים שישבו מאחור נהרגו במקום: ישראל גוטליב, יוסף עוזרי ויצחק מזרחי. שלושה אחרים נפצעו באורח אנוש ופונו במסוק חיל האוויר לבית החולים "תל השומר". במשך ימים אחדים פירפרו שלושת הפצועים בין חיים למוות.

"´תראה´, אני מנסה להתפלמס. ´שום תראה´, רוטן המזוקן ודורך את האקדח, ´או סיפור או כדור בראש´. אני מבין שאין ברירה. ´שני אנשים יושבים בחדר´, אני מתחיל, ´פתאום נשמעת דפיקה בדלת.´ המזוקן מזדקף. לרגע נדמה לי שהסיפור תפס אותו, אבל הוא לא. הוא מקשיב למשהו אחר. מישהו באמת דופק בדלת." פתאום דפיקה בדלת הוא קובץ הסיפורים החמישי של אתגר קרת.