מדף הספרים של ספיר - הספרים שדירגה

תל אביב, 1991, חורף. בחניון בלב העיר מוטלת אישה צעירה. אזרח שנקלע למקום מבחין בה מרחוק. שני טורי שיניה מבליחים בחושך, חשופים. הוא מתקרב, הוא אינו מבין מדוע היא מחייכת. בדירה ישנה בלב העיר נרקמת תוכנית מפלצתית. סודות תמוהים מן העבר מצטרפים יחדיו לתמונת סיוט חולנית. המשטרה חסרת אונים. אך אז, ממעמקי כורסת הטלוויזיה שלה, היא מגיחה במלוא הדר

בהתחלה לא הצלחתי לפענח את האותיות. "לאהוב אישה גדולה," אמרה הכותרת, "מאת ברוס גוברמן." ברוס גוברמן היה החבר שלי במשך למעלה משלוש שנים. ו"האישה הגדולה", יכולתי רק להניח, הייתי אני. קני שפירו, כתבת התרבות השנונה והלא - כל - כך - רזה של ה"פילדלפיה אקזמינר", שמחה מאוד לכתוב על חייהם של אנשים אחרים. עד שבוקר אחד היא דפדפה בעיתון נשים, וגילתה ל