מדף הספרים של avitalvas - הספרים שדירגה

אֲנִי יֶלֶד סַקְרָן עִם הֲמוֹן דִּמְיוֹן, וְהֶחְלַטְתִּי לִרְתּוֹם אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי כְּדֵי לְהָבִין כָּל מִינֵי תּוֹפָעוֹת. יַחַד עִם אֲחוֹתִי הֵקַמְתִּי אֶת “סַיֶּרֶת הַמַּדָּע״, וּבְכָל פַּעַם אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהָבִין תּוֹפָעָה אַחֶרֶת. אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא חוֹקְרִים אֶת הַתּוֹפָעוֹת בְּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיו

אֲנִי יֶלֶד סַקְרָן עִם הֲמוֹן דִּמְיוֹן, וְהֶחְלַטְתִּי לִרְתּוֹם אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי כְּדֵי לְהָבִין כָּל מִינֵי תּוֹפָעוֹת. יַחַד עִם אֲחוֹתִי הֵקַמְתִּי אֶת "סַיֶּרֶת הַמַּדָּע", וּבְכָל פַּעַם אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהָבִין תּוֹפָעָה אַחֶרֶת. אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא חוֹקְרִים אֶת הַתּוֹפָעוֹת בְּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת

הורים בדרך כלל גאים בילדיהם - לא כך הוריה של מטילדה. מרוב שהם עסוקים במכירת מכוניות מקולקלות, במשחקי בינגו ובצפייה בטלוויזיה, הם אינם שמים לב בכלל לילדה הקטנה שלהם. אבל מטילדה היא ילדה מיוחדת. בגיל חמש היא כבר קוראת ספרים של מבוגרים ועושה בראשה חשבון יותר טוב ממחשבון כיס. כשהיא הולכת לבית - הספר, "אחוזת רסקותם", מתברר לה שיש מבוגרים

יואש חוזר עם המשפחה שלו לישראל ולא מפסיק להתגעגע לחברים ולבית שהיו לו באמריקה. ומה הפלא? הילדים בכיתה מציקים לו, פתאום הוא צריך לחלוק חדר עם אחיו הגדול, אף אחד לא משחק בייסבול כמו שהוא אוהב, וההורים שלו עסוקים ובכלל לא שמים לב אליו. יואש מבין שיש רק מוצא אחד מהחיים החדשים שלו - לברוח לאמריקה. ומהר! כשאברח לאמריקה הוא סיפור הרפתקאות ע

"קוראים לי אֶלִי ואני בת ארבע־עשרה וכמה חודשים. אני הולכת פעם בשבוע לפסיכולוג. אודי. אמא שלי שמעה שהוא בין הטובים. לאבא שלי לא כל כך אכפת לאיזה פסיכולוג אני הולכת. העיקר שמישהו יתקן אותי כבר." בכל יום שלישי בארבע וחצי, אלי, נערה בת ארבע־עשרה, נפגשת עם אודי הפסיכולוג. מפגישה לפגישה היא עוברת מסע גילוי מרתק, פנימי וחיצוני. היא מגלה דברי

האליפים הם תלמידי השנה הראשונה בבית הספר התיכון החקלאי גנות. לטענת המנהלת עדיין לא היה בגנות מחזור כה תוסס ומרדן כאליפים שלנו. בטיחים וג`מילים מסתכלים עליהם מגבוה. דלידים עושים להם צרות ללא סוף, אך האליפים אינם מתרשמים. במשך השנה מתפתחת בהם גאוות-כיתה ו"אחוות-לוחמים", החיים המשותפים (בפנימיה, בכיתה, בעבודה) והחוויות המשותפות (בטיו

כתוב בחול ובמים הוא סיפור אהבתם של נעמי ותום המתרחש במושב השוכן לחוף הים. כאשר יזמי נדל"ן מתכוננים לבנות מלון על רכס הכורכר ולהשתלט גם על מפרץ החבצלות היפהפה נוצר קרע עמוק בין אנשי המושב התומכים בפיתוח לבין אלה המאמינים שהחוף והים שייכים לכולם ואינם ניתנים למכירה. על רקע השנאה המרה שמפתח אביה של נעמי אל הוריו של תום הופך קשר הילד

דריה לבנה כבר התייאשה מזמן מלהיות חלק מהמעגל החברתי הנחשב של הכיתה. שלוש שנים היא לומדת איתם יחד באותה הכיתה, אבל הם פונים אליה רק אם הם צריכים ממנה משהו. וגם אז, היא יודעת, זהו חסד זמני בלבד. בשעות הארוכות שאחרי הלימודים היא סגורה בחדרה, מנגנת ושרה, בונה לעצמה עולם פרטי שבו היא יפה ואהובה. שיחה אקראית בין שני בנים מכיתתה חושפת אותה

ההורים של עמית בת הארבע-עשרה התגרשו. וכאילו זה לא מספיק קשה, היא גם עוברת דירה עם אמה ואחותה הקטנה לעיר אחרת. רחוק מבית הספר הקודם. רחוק מהחברות הטובות. רחוק מהאהבה שרק התחילה. עמית מתגעגעת לכל מה שהיה פעם. היא מתרחקת מאמא שהולכת ומשתנה. היא לא מבינה מה קורה לאבא. והיא פוחדת כשהיא מגלה דברים מוזרים על אחותה הקטנה. אבל לעמית יש כוחות.