מדף הספרים של זפי - הספרים שדירגה
לעיתים נדמה שדווקא בערים מנומנמות - ובמיוחד בפרווריהן שכאילו נועדו לשינה ולסופי שבוע נינוחים של גינון וארוחות משפחתיות - מתרחשים האירועים הקשים ביותר. כזאת היתה פרומיס פולז, וכך חיו ג´ים ואלן קאטר ובנם דרק בן השבע־עשרה, עד אשר פילחו שלוש יריות את דממת הלילה, והותירו את שלושת בני משפחת לנגלי, שכניהם של הקאטרים - מתים.
במבט ראשון נד
תירגעי, איז´ה מיה, ילדה שלי. הכול יהיה בסדר. זה רק עוד גבר. אפשר גם בלעדיו, כולנו עשינו את זה, גם את תצליחי..."
מיה פלדמן, הפסנתרנית הצעירה והמוכשרת, היא נצר לשושלת נשים חזקות, עצמאיות ושבורות לב. כמו אמה גאולה וסבתה בקה, גם היא השיגה את הגבר שבו חשקה ואיבדה אותו לטובת אחרת. כשהיא שוקעת בתהום הייאוש עולה מתוכה קול נחוש ורך, זר ומוכר הלו
אחרי לילה פרוע של שתייה מתעוררת סינתיה ביג בת ה-14 עם כאב ראש נוראי.
בליל אמש היא רבה עם אביה, והיא חוששת שזה מה שמחכה לה גם היום.
אולם הבית דומם לגמרי.
הוריה ואחיה אינם נמצאים בשום מקום.
גם מכוניותיהם נעלמו.
סינתיה תוהה אם הוריה החליטו להעניש אותה בגלל התנהגותה הסוררת, וממשיכה לחפש אחריהם.
לאחר כמה ימים, כשאנשי המשטרה המקומית מ
"קרה בינינו משהו. יותר מרע, משהו נורא. אני מאמין שאני מתחיל להבין. לאט-לאט אני מצליח להשלים את הפאזל, והתמונה שמשתקפת אלי מפחידה. נעשו דברים אסורים, אנשים נפגעו, עולמות קרסו, שקרים נחשפו. היה כל כך חשוך, לילות ארוכים בלי שינה. שום דבר בעסק הזה לא מתיישב עם ההיגיון הבריא. כל כך הרבה שאלות נשארו פתוחות, קשה ומפחיד להירדם בלילה כשאתה לא מב
"רותי הרימה את מבטה אל השעון שעל הקיר הצהוב ממול. השעה היתה שמונה. היא מצמצה לרגע והתאמצה להתרומם עם נועם. עומדת בקצה המסדרון, נועם בזרועותיה, ראתה את אביה נכנס בצעדים מהוססים. היה נדמה לה שחמשת הצעדים של האיש גדול המידות הזה נמשכו לנצח, ועם כל צעד הלכה והתעצמה ההבנה בעיניים, עוטפת אותה בחושך. היא הביטה בשעון. השעה עדיין שמונה... המבט
כאשר "זעפרן" (זפי, כפי שכולם מכנים אותה) מגלה ששמה אינו מופיע בלוח הצבעים, היא מבינה שהיא ילדה מאומצת.
זוהי תחילתו של חיפוש אחר מלאך אבן שהיא זוכרת מחלומותיה.
בו בזמן עסוקים שאר בני המשפחה בפרוייקטים מטורפים משלהם.
אביה של זפי עובד על יצירת המופת הבאה שלו בסטודיו לונדוני, ואמה חולמת בהקיץ בסככה שבגן.
קאדי, האחות הבכירה, לא מסוג