מדף הספרים של מוטי - הספרים שדירג
בקיץ 2004 פנה סטיב ג´ובס לוולטר אייזקסון, שלא ידע דבר על מחלתו, וביקש ממנו שיכתוב את הביוגרפיה שלו. אייזקסון הניח שג´ובס מצוי בעיצומה של קריירה רבת תהפוכות ולכן סירב.
רק ב-2009, כשג´ובס יצא לחופשת מחלה שנייה ומצבו הבריאותי נודע ברבים, נעתר אייזקסון לבקשתו. ג´ובס מצידו ויתר על שליטה בתוכן הספר ועל הזכות לראותו לפני שיירד למכבש הדפוס.
יואב ברנר, מנהל הפיתוח של חברת ההיי-טק קרמבוקס, מחויב למאמצי החברה להגיע להצלחה מסחרית, ומשקיע את כל מרצו ויכולותיו בשכלולו ובשיווקו של המוצר שלה. על סף ההצלחה, דבר מה משתבש. במוצר מתגלים פגמים בלתי מוסברים וידיים נעלמות בוחשות בפעילותה של החברה ובמרקם היחסים העדין שבין עובדיה.
יואב מוצא עצמו נתון למאבק מסחרר ומלא תהפוכות, כשמאו
כאשר סֶת הבארד תלה את עצמו באוקטובר 1988, הוא תיכנן את מותו לפרטי פרטים. הוא החליט שהגיע הזמן להפסיק לסבול מסרטן הריאות, דאג שימצאו אותו סמוך לשעת המוות, והשאיר הוראות מדויקות לגבי קבורתו. הוא גם כתב - ביד, ללא נוכחות עדים - צוואה חדשה.
סת היה עשיר, אבל אף אחד בקלנטון, מיסיסיפי, לא ידע מהו היקף האימפריה שבנה בעשר השנים האחרונות לחייו. סת
שמעון אגרנט, שופט בית המשפט העליון מ1949 - ונשיאו בשנים 1976 - 1965, נימנה עם האבות המייסדים של המשפט הישראלי. כשפנינה להב מתארת את דיוקנו ומגוללת את פרשת חייו ואת המשפטים המסעירים שהובאו להכרעתו של בית - המשפט העליון, היא מספרת גם את סיפורה של החברה הישראלית. המשפטים המרתקים - קול העם, קסטנר, אייכמן, ירדור, מיהו יהודי ועוד רבים אחרים, שהש
גבר יוצא לחפש אחר אישה שתאהב אותו ותינשא לו. לכאורה זה נשמע בנאלי, אבל לא כשמדובר בדון טילמן, גיבור הקומדיה הרומנטית השנונה "פרויקט רוזי".
דון הוא פרופסור מבריק לגנטיקה וגבר חכם וחטוב (בזכות אימונים קבועים ותזונה מבוקרת) – אבל כל הסימנים מעידים שהוא לוקה בתסמונת אספרגר. כלומר, יש לו יכולות מנטליות פנומנליות, אבל הוא סובל מקושי לה
עשתונות, ספרו החמישי של אופיר טושה גפלה, יפתיע גם את המעריצים הרבים של ספריו הקודמים.
למעבדת המחשבים שבה עובד אריק, גיבור הרומן, נכנס גבר שהוא מכיר אבל אינו יודע מהיכן. ומכיוון שהאורח, אלכס, איבד את זיכרונו, הוא אינו יכול לגלות לאריק מתי נפגשו. זמן קצר לאחר מכן מתרחשים אירועים שאין להם הסבר: בתל אביב מתפשט ניחוח מנתה שאיש אינו מריח
במשך שנים התייחסו ד"ר גרופמן ועמיתיו אל החולה כאל פאזל מרתק. קביעת האבחנה הנכונה ומציאת הטיםול המיטבי היו בעיקר עבודות בילוש, תרגיל אינטלקטואלי מרומם רוח. אבל אז הוא בעצמו עבר ניתוח וניסיונו האישי פתח את עיניו. לאחר שזכה לקבל את חייו בחזרה, החל ד"ר גרופמן להכיר בכל שהתקווה היא שאיפשרה את החלמתו. בעקבות זאת הוא יצא למסע חיפוש כדי ל