ג’ק בן חמש היום. הוא גר בחדר עם אמא. ג’ק נולד בחדר, ואף פעם לא יצא ממנו.
עבור ג’ק ”חדר” הוא העולם, ויש בו כל מה שצריך – חלון קטן קבוע בתקרה שרואים
דרכו את ה”חלל החיצון”, טלוויזיה שמקרינה עולם דמיוני, נחש עשוי קליפות ביצים,
אוכל, כמה ספרים וארון בגדים שג’ק ישן בו, למקרה שניק הזמן יבוא.
בשביל ג’ק, חדר הוא העולם. בשביל אמא, חדר הוא
“נעמה היתה בת שבע־עשרה, ובמשך כמה חודשים לא ישנה טוב, ולא אכלה כמעט. ואז היא חלמה סדרה של חמישה חלומות. הראשון היה על זה שיום אחד יהיה לה
בן, והוא ישכב עם המורָה שלו. איש אחד בחלום אמר לה לזכור את זה, ולרשום את זה אחרי שתתעורר, כי החלום הזה יתגשם.“
שנים חלפו. החלומות נשכחו. עד שיום אחד הם מתחילים להתגשם בזה אחר זה, וסערה גדולה עוברת