מדף הספרים של תולעת....=] - הספרים שדירגה

קיקי פשוט לא מאמינה: מונה, התלמידה החדשה, מצליחה בלי כל מאמץ לסובב את כל הבנים סביב אצבעה הקטנה. ו... כן - גם את מייק,הבן הכי קול בכיתה! קיקי מציגה את מועמדותה כדוגמנית בתצוגת אופנה. היא מצפה לרכוש בקורס ידע שיאפשר לה לכבוש את לבו של מייק ולסלק את מונה מחייו, אבל את מי היא פוגשת בתצוגת האופנה אם לא את מונה עצמה שגם היא מציגה שם את מועמדו

כמו ב"סקס והעיר הגדולה", גם ב"ארבע בלונדיניות" מצליחה קנדס בושנל ללכוד ולתאר בשנינות, באירוניה ובכאב את משחקי החיזור של דורנו, ואת החיפוש הנצחי אחרי האהבה. "ארבע בלונדיניות" הוא סיפורן של ארבע נשים, והבחירות שישנו את חייהן לנצח: דוגמנית יפהפייה מחפשת מאהבים עשירים כדי לבלות את הקיץ בהמפטונס מבלי לשלם שכר דירה; נישואיה המשמימים של

סיפור אפוס סוחף שמעורר לתחייה את סין שסועת הקרבות של שנות העשרים של המאה הקודמת. משני צידי הקשת הפוליטית והמעמדות החברתיים ניצבים נערה רוסייה שחיה בגלות בסין וקומוניסט סיני צעיר, והם מתאהבים; אֵם הנערה מבינה שהיא חייבת להתמודד עם הדברים שהייתה רוצה לשכוח ואידיאליסט אנגלי מבין שאויביו הגדולים ביותר הם דווקא בני מינו... יאנצ'ו, ס

"יולי, מדבר שלמה מהפרקליטות... תקשיבי טוב ותרשמי מהר: ´ציר הדובדבנים´. זה צריך להספיק בתור התחלה. יש לך שבוע למצוא קצה חוט." זוהי שיחת הטלפון המוזרה שמקבלת יולי (בעצם יוליה, אבל אף אחד לא צריך לדעת את זה) שעלתה לפני חמש שנים עם אמה מהעיר ריגה שבלטביה, ולומדת כעת בכיתה י"א 1 בבית הספר "הירקון"בתל אביב. מתוך השיחה עם שלמה המסתורי עולה איום

"אמי טבעה בלילה של ה-23 במאי, יום הולדתי" – כך נפתח הרומאן של אלנה פרנטה. האם יצאה מביתה בנפולי ועלתה לרכבת לרומא, כדי לחגוג עם בתה בת הארבעים-וכמה את יום-הולדתה, אך מעולם לא הגיעה. בשלוש שיחות טלפון מן הדרך היא נשמעה מוזרה או שיכורה, אמרה שנמצא איתה גבר שמונע בעדה לספר היכן היא, והמטירה שרשרת גסויות בדיאלקט הנפוליטני, שנוא-נפשה של בתה

אישה מגלה שחברתה הטובה ביותר מסתירה ממנה סוד מכאיב ומכריע; אב מנסה להפוך את אהובתו החדשה לתמונת המראה של אשתו המנוחה; צלם תאוותן מתמודד עם היותו בן תמותה; חופשתם המיוחלת של בני זוג פותחת את פצעי העבר. אהבות הוא אוסף של שנים–עשר סיפורים טורדי מנוחה, הלוכדים את רגעי הכנות והכאב הבוטים ביותר שבין אוהבים, זוגות נשואים, הורים וילדים,

אותה האהבה, כמעט מגולל את סיפורה של חברות מרה ועצומה, אוהבת ונבגדת, שנפסקת פעמים רבות לארוך השנים ואף פעם לא נגמרת. במרכז הספר היפהפה הזה ניצבות שלוש חברות טובות: בלי, שלומקיצ ונעמה, שהקשרים בינהן נפרשים משנות ה - 70 ועד ימינו. כמו בדז'ה וו מכושף יוצרת מירי רוזובסקי זיכרון חי וכובש, וגברים ונשים שיעוררו בכם את התחושה שאתה מכירים או

הכתיבה בערה בעצמותי, והסיפור שלי קרם עור וגידים. האם נער בוגר והגיוני כמעט בן 17 אינו יכול להגשים את מאוויו העזים ביותר? מה עוד נוצרים תנאים וסביבה כל כך הולמים לכך. האם זו לא חובתי כלפי הכתיבה שלי? כלפי עצמי? אבל מי אמר שכולם חושבים כך? הממוסדים האלה השתגעו לגמרי. אמא יצאה מעורה, וארגנה שיגיעו אלי משלחות של מי שחשבתי פעם שהם חברים שלי