מחיקה אקרא לדיווח הזה... שכן בדיווח הזה אני מוחק ממש הכל. וולפסאג תימחק בדיווח שלי``. פרנץ יוזף מוראו עזב בשאט נפש את וולפסאג, אחוזת משפחתו באוסטריה עילית, ועתה הוא נאלץ לחזור ממקום מגוריו ברומא ולבקר בה, בעקבות מברק שבו התבשר על מות הוריו ואחיו בתאונת דרכים. הרהורים שעולים בו לנוכח המברק ויום הקבורה בוולפסאג הם תוכנו של הדיווח הזה,
האיזון המופלא בין רעיונות, דמויות, תחבולות ספרותיות, הזדהות ואירוניה עושה יצירה זו לאחת מיצירות הפרוזה המרכזיות בתולדות הספרות הגרמנית. לא את וילהלם ביקש גיטה לעצב כאן, אלא את הקורא: לא להציג חברה, אלא ליצור חברה באמצעות הרומאן- חברה שהאידיאלים שלה אינם מוגדרים בדיוק, אך היא שואפת לפתיחות אינסופית, לנכונות אינסופית לקלוט ולהתפתח,