זהו סיפורו של ארמאן - ערפד צעיר לנצח, עם פני מלאך של בוטיצ`לי, ששב מן המתים.
תחילתו של סיפור זה בניו אורלינס של היום, שם אנו פוגשים שוב בארמאן המנהיג הניהליסטי של הערפדים הפריזאים, המוכר לנו מ``ראיון עם הערפד``.
לארמאן יש סיפור לספר, סיפור שהחל זמן רב קודם לכן, סיפור של חמש מאות שנות ערפדיות! הוא נולד ברוסיה, נחטף ומגיע לאיסטנבול ומש
לואיס, הערפד המיוסר, יפה הנפש, מספר על מאתיים שנות חייו הראשונות, על מסעו האפל בעולם החיים ובעולם החיים ללא מוות, אל אהבתו היוקדת לקלודיה היפהפיה, שתשוקותיה יישארו כלואות לעד בגוף של ילדה.
פושקין, אבי השירה הרוסית, הוא גם המספר הרוסי הגדול הראשון. דוסטוייבסקי, גוגול, טולסטוי, צ'כוב, טורגנייב, פסטרנק - אדירי הספרות הרוסית - כולם הצהירו שסיפוריו היו להם מופת ודוגמא. אבל המוצרט הזה של הספרות, שמת בגיל 37 בעקבות דו - קרב, הוא לא רק אבי המהפכה הרוסית בספרות; מכמה בחינות הוא אף מודרני ופתוח מכל הגדולים שהיו ממשיכיו. מי שחשקה נ
פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב
נאדיה, ילדה ערביה מכפר במשולש, רוקמת חלום להיות רופאה ולנהל את המרפאה המקומית.
כדי להגשים את חלומה וכדי להגדיל את סיכוייה להתקבל לבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, היא מחליטה לעבור ללמוד בבית ספר יהודי.
נאדיה נרשמת לבית ספר יהודי עם פנימיה, ומתקבלת. קליטתה בפנימיה רצופה קשיים. היא מנסה להשתלב בחברה היהודית ולהכיר אות
פנדורה, ערפדה יפהפייה בת אלפיים, היא יצור כפיו של מריוס, הערפד האינטלקטואל והמוסרי המוכר לנו היטב מספריה הקודמים של אן רייס. פנדורה פוגשת בבית קפה פריסאי את דיוויד טאלבוט, ערפד עול ימים המתעד את דברי ימי הערפדים לדורותיהם, ומגוללת בפניו את סיפור חייה המהפנט - מילדותה ונעוריה ברומא הקיסרית ועד למאה העשרים.
כתיבתה של אן רייס מהלכ