בספרו החדש, בין חברים, חוזר עמוס עוז אל המקום ואל הזמן שבהם צמחה יצירתו: אל הקיבוץ של סוף שנות החמישים.
שמונת הסיפורים שבקובץ מתרחשים בקיבוץ הדמיוני יקהת, ומשרטטים דיוקנאות מפליאים בעדינותם של נשים וגברים החולמים חלומות אינטימיים וחווים מכאובים פרטיים בצלו של אחד החלומות הקולקטיביים הגדולים בתולדות המאה העשרים.
אב מבוגר שבתו ה
יעקב, איש שכבר עבר בחייו הארוכים לא מעט, יוצא למסעו הקשה מכולם – לא אל מעבר לים, אלא אל בני ביתו שעזבו אותו, אל השכנה בדלת ממול, אל קרקעית זיכרונותיו. הוא פרופסור בדימוס, יליד ברלין, איש כעוס ומתגעגע, ועכשיו הוא מפנה את מבטו הרחק לאחור. אין איש לצידו. פעמיים התגרש, ובניו התרחקו ממנו כל אחד לחייו ולמקום אחר בארץ.
בר, שכנתו הצעירה, מח
טום הזרד חזר לפני זמן קצר ללונדון, עירו הישנה, כדי להשתקע בה ולהפוך למורה להיסטוריה בתיכון. ביום הראשון שלו בבית הספר הוא פוגש מורה שובת לב לצרפתית, שמוקסמת ממנו. אבל לטום יש סוד מסוכן. הוא אולי נראה כמו גבר רגיל בן ארבעים ואחת, אבל הודות לתסמונת נדירה הוא חי כבר מאות שנים. טום חי את ההיסטוריה – הוא הופיע עם שייקספיר, חצה את האוקיינו
"בשנת 1930 התאבדו אצלנו במושבה שלושה איכרים. אך בניגוד לרישומי הוועד ולמסקנותיו של השוטר האנגלי, ידעו אנשי המושבה שרק שניים מהמתאבדים שלחו יד בנפשם, ואילו המתאבד השלישי נרצח"
שבעים שנה חלפו. רותה תבורי, מורה בבית הספר התיכון של המושבה, כותבת ומספרת על הרצח ההוא ועל הגברים של משפחתה - סבה, בעלה, אחיה ובנה - אותם היא אוהבת, עליהם היא כו