הודא, בחורה ישראלית ערביה, שקוראת את יהודה עמיחי וחברותיה יהודיות, והיא שייכת לשני עולמות, לעולם מוצאה הערבי ולעולם תרבותה העברית, מספרת את סיפורה המרתק של משפחה ערבית מופלאה בואדי של חיפה, ואת סיפורי האהבה שלה ושל אחותה. בעט אמן מתוארות פגישות והתנגשויות דרמתיות בין הויות ותרבויות, שמתוכן עולות שאלות נוקבות על מציאות חיינו
קוראים לו צ`רלי גורדון. הוא עובד במאפיה של דונר ואדון דונר נותן לו 11 דולר לשבוע. הוא בן שלושים ושתיים. הוא מפגר. שלוש פעמים בשבוע, אחרי העבודה, הוא לומד במרכז למפגרים בוגרים. בכיתה של מיס קיניאן. הוא רוצה להיות חכם, ולשם כך הוא מוכן לעבור ניתוח להעלאת רמת המשכל. הוא האדם הראשון שניתוח חדשני כזה עומד להתבצע בו. צ`רלי הופך ממפגר לגאון, אך
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
מסוכן לעמוד בלב המעגל — כך מגלה גבע כץ, מעצב רגשי שחיי הרגש שלו רחוקים מלהיות מעוצבים, החולק דירה עם תמר, החברה הכי טובה שלו, ורק רוצה למצוא אהבה ולחיות חיים רגילים. אבל גבע, תמר וחבריהם אינם רגילים. הם שייכים למיעוט של בעלי כישורים מיוחדים, שונים, אחרים. כולם משתמשים בשירותים שרק הם יכולים לספק, אבל אף אחד לא באמת רוצה אותם בבית הקפה
גבר רואה אשה לא מוכרת לו, מחבקת את עצמה בתוך קבוצת אנשים, מבדילה את עצמה מהם. היא נוגעת ללבו (מדוע?). הוא כותב לה מכתב ומציע לה קשר עמוק, חופשי, עירום מכל קליפות היומיום, לצד המשך חייהם כל - אחד עם בן - זוגו וילדו, אבל הוא עומד על כך שהקשר יתקיים אך ורק באמצעות מילים כתובות. פנייתו, הנואשת - כמעט, נוקבת אותה באופן שאינו מוכר לה (למה?). היא נע
פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור.יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה – סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אישתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו, מחבר עשו, כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה
כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. כשאין לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום על - ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים. זה נותן לך כבוד למלה. אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש. בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות לך. לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה. כשמ
"קורה משהו. אני לא יכולה לספר אותו לאף אחד. אבל חייבת לספר אותו למישהו."
אף פעם אי אפשר לדעת מה באמת מתרחש מאחורי הדלת של השכנים.
שלושה וידויים עוצרי נשימה של שלושה דיירים בבניין אחד במרכז הארץ משתלבים זה בזה
וחושפים את הסודות והשקרים שבלעדיהם משפחות לא יכולות להתקיים.
אשכול נבו נוטל הפעם את הז'אנר הקלאסי של הווידוי, צולל עמו