מאז הטמין המלך יאשיהו את ארון הברית במחילות הר הבית, לא הפסיקה תעלומת מקום הימצאו להסעיר את כל העולם ולהצית את דמיונו. בימי בית שני גילה כהן ברצפת העזרה רמזים למקומו אך מת מיד. האם נותר הארון במקומו? האם הוא נבזז או הוברח במהלך אחד מהאירועים המסעירים שקרו בשטח? עד לימינו אלה, מאות חוקרים, מחפשי אוצרות, שודדי עתיקות וסתם ארכיאולוגים
זהו הספר השלישי בסדרה. והסיפור על ארץ אושריה במי הוא פותח? באיש אחד מאושר ששמו מר שמח. מר שמח הוא ברנש עגלגל ושמנמן, וכמובן שהוא שמח כל הזמן. הוא גר בבית לא גדול, ליד האגם הכחול, לרגלי ההר הגבוה, וממש לא רחוק מן העצים הגבוהים שביער הירוק.
זהו הספר החמישי בסדרה. היום נספר על תושב קררחוניה, מר אפצ'י. כל בוקר היה מר אפצ'י קם בערך בשש, מתעטש. מזדקף במיטה, אט אט מתאושש, מתעטש. את בגדיו לובש, מתעטש. קורא עיתון לראות מה התרחש, מתעטש. ניגש לכיריים, מדליק את האש, מתעטש. שותה קפה, עוגיות מנשנש, מתעטש. יוצא מביתו אנשים פוגש - ועדין, מתעטש.