מדף הספרים של דור הלל - הספרים שדירג

"...הגלאפגוס נראה כמו גן החיות ברמת גן. הקרחון המתנפץ נראה כמו הדפנות של הפריזר שלך בבית. הבנות המקומיות שמנות, מכוערות ושעירות. הסטייקים בארגנטינה, זה לא כזה ביג - דיל. כולה סטייק מסריח. בשכונת התקווה תקבל הרבה יותר צ'יפס". אוסף של 38 חוויות המלוות מסע של צעיר ישראלי בשנות האלפיים. מסע שהחל ביום בו השתחרר מהצבא. הגיבור והקורא כאחד, פותח

לפעמים אני הולך ברחוב, ותוהה לאן כולם הולכים? לאן היא הולכת? ומאיפה לעזאזל הם כולם באים? אני עוצם לרגע עיניים, וחושב האם יש מישהו שבאמת מאושר בפנים. ושאלה נוספת, שגם עולה לפעמים, היא לכמה מהם יש פס קקי בתחתונים? זהו ספרו השני של אילן הייטנר מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה".

איפה זה רחוב כינרת, שאלתי את הבחורה שטיילה עם הכלב בלילה בנווה צדק. היא ענתה לי שהיא גרה שם, אז אמרתי לה שאשמח לראות את דירתה כדי להבין מה "הסטנדרט" באזור, כי אני מחפש דירה. עלינו אליה הביתה. היא הציעה לי קפה, אחר כך עוגיות, אחרי זה סיגריה ואחר כך קצת וויסקי.   היא נשכבה לידי במיטה והסתכלנו אחד על השני בעימים. היא הדליקה סיגריה ואני הד

גיבור הרומן הוא גם המספר בגוף ראשון, צעיר בן 24 שהגיע מהמושב אל העיר הגדולה, בבוקר הוא לומד פסיכולוגיה באוניברסיטה ובערב הוא מוכר מלבי בנמל. הוא מתאהב במריה, אישה ברזילאית בת 41, וכשהיא עוזבת אותו בפתאומיות ונוסעת למולדתה, הוא נוסע אחריה בעקבות האהבה. בברזיל הוא פוגש את דנה, ישראלית שהיה מאוהב בה בעבר. מכאן מתפתחת אנלוגיה ניגודית ב

הימים ימי טרום האינתיפאדה, ויעל, תושבת אחת ההתנחלויות במזרח השומרון, טרודה כדרכה במילוי קפדני של המצוות, תוך שהיא דואגת לבנה החייל, וצופה בתהליך הניתוק מן הדת של בתה הבוגרת שחזרה מטיול בהודו. אל שגרת הכנותיה לשבת, חודרת לפתע הידיעה כי בעלה מעורב בגילוי ארכיאולוגי מדהים, גילוי שאם יאומת ? ימוטט את הבסיס עליו ניצבים חייהם. יעל מצטרפת

34 סיפורים. אניהוא הוא קרת במיטבו. סיפורים כמו השמנמן, נשיקה אחת על הפה במומבסה, כללי ברזל ואחרים, מאשרים מחדש - וביתר שאת - את יכולתו של קרת להפגיש בין הטריוויאלי לבין החד - פעמי, להצחיק ולהדאיג בו - זמנית, ובעיקר להאיר בדייקנות את תנועת המטוטלת שבין האישי לאוניברסלי. סיפוריו של קרת הופיעו ביותר מעשרים שפות, היו לרבי מכר וקנו למחברם ק

"... כשמלך באדולינה סיפר לי שהוא והמלכה מתכוונים לערוך ביקור רשמי בישראל, ידעתי שזה הזמן לסגור את הבאסטה בהודו ולבוא איתו על תקן העיתונאי המלווה. לפני כמה שנים היתה לי קריירה עיתונאית, שנפסקה מחוסר ריגוש הדדי. אבל זה? מלך אמיתי מבקר בישראל, ואני היחיד שיודע? הודו או לא הודו, אני יודע באיזה צד של הצ'פאטי מרוחה בחמאה." ככה מתחיל המסע

השתחררתי מהצבא, מצאתי עבודה והכרתי חברים חדשים. זנחתי את הישנים, פזלתי לצדדים ונפרדתי מקרן אחרי ארבע שנים. התחלתי לחגוג, זיינתי כל מה שזז, טיפסתי גבוה על עצים. עד שגיליתי שגם לה זה קרה ונשבר לי הלב לרסיסים. התחלתי לשתות, נזכרתי לבכות, ירדו אלי מהשמים שלוש מלאכיות. האחת נתנה לי עט ומחברת, השניה נתנה ג'וינט והשלישית, בעיקר, אוזן קשבת. וב

תסבוכת משפחתית משונה שמאיימת לנשל את הוריו של איתן שיפמן, מביתם שולפת אותו מבין מדפי הספרים ומביאה אותו לניו יורק. בין אמא מסורה ומותשת, אבא אידיאליסט חסר תקנה, אחות בעלת תובנות קוסמיות, חברה שאוהבת את זה כואב ואוצר מפתיע שמתגלגל לידיו, מגלה בתוכו איתן שיפמן עוצמה שהופכת אותו לגיבור בלתי צפוי. דמי מפתח הוא רומן על אנשים שסוטים מהמ

כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. כשאין לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום על - ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים. זה נותן לך כבוד למלה. אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש. בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות לך. לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה. כשמ