בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
זהו סיפורה של מריה, שחוותה שברון לב בתקופת ההתבגרות שלה, אשה יפה שיכלה להינשא בקלות אבל התגלגלה לז'נבה ונעשתה שם לזונה מקצועית. לאחר ששמע את סיפורה, ואת סיפוריהן של עוד נשים כמותה, החליט קואלו שתהא זו דרך מצוינת לעסוק בנושא שהעסיק אותו זמן רב:
"כדי לכתוב על הצד המקודש של הסקס, נחוץ להבין את צידו המחולל." " סיפורי איננו מתיימר להיות
"מחדל רפואי!" זעקה הכותרת בעמוד הראשי, "בתו היחידה של המיליונר בייליס מתה בניתוח רשלני."
גוש עבה חסם את גרונו של נועם.
רק לפני כמה שעות זה היה בסך הכול עוד ניתוח שהסתבך.
עכשיו, ממנתח צעיר מבטיח הוא הופך לאויב הציבור מספר אחת.
כמה ימים לפני שהחל הכול הם כלל לא הכירו.
נועם נציג היה עסוק בשגרה המתישה של רופא מנתח בבית חולים;
יעל לוי
לבבות רבים נסדקים ונשברים, כי ליבנו הוא הנושא את משא המצוקות. כל העצבונות, הכעסים, האכזבות, הגעגועים מתנקזים אליו. וכמו ליבכם, גם ליבי נופל וקם מתרסק ומתאחה. נתיבי חיים מורכבים ומגוונים עבר נדב שלמה בחייו, כאזרח, כלוחם ומי שקיבל את אות המופת במלחמת ששת הימים. נדב שלמה נפגע ונקלע למשברים, אשר דרשו ממנו כוחות גוף ונפש במאבקים בלתי מת
אני לא ביישן מי יודע מה, אבל בכל זאת - כשהתיישבתי מולה הרגשתי שאני מסמי'ק. כמה שניות היא לא עשתה שום סימן שהיא מרגישה בקיומי. חשבתי כבר להשתעל כדי למשוך את תשומת הלב שלה, אבל בדיוק אז היא הניחה את הספל על השולחן והתבוננה בי בעניין. בעצם, סקרנות יהיה תיאור מדויק יותר. "פנויה?" שאלתי. כך זה התחיל, וכך זה גם היה אמור להסתיים. מפגש חד פעמי, ל
"הי!" אמרתי כשהיא התכופפה והעיפה לי נעל אחת, "מה את עושה?"
"מה נראה לך שאני עושה?" היא התחילה להתעסק עם הנעל השנייה.
"אני חייב מקלחת", הודעתי לה.
"היית מת", היא התקרבה אלי עם המבט המסוכן ההוא בעיניים.
צעקתי כששפתיה נדבקו לשלי.
"הכאבתי לך, מותק?" שאלה בקול עדין ומתחשב.
"שורף פחד," אמרתי.
"את מי זה מעניין," היא התחילה למשוך לי את החולצה מה