בנצי הוא פיל שונה. הוא אינו אפור כמו כל הפילים האחרים בעדר. הוא כולו טלאים של צבע. כל הפילים האחרים עליזים מאוד בזכות צבעיו של בנצי.
"הבית של מיץ פטל עמד בקצה החורשה:
היו לו וילונות צהובים, חלונות ירוקים ותריסים אדומים.
החיות בחורשה שאלו:
'מי הוא מיץ פטל?'
אבל אף חיה לא ידעה..."
זוֹג הוּא הַתַּלְמִיד הֲכִי חָרוּץ בַּכִּתָּה, אֲבָל כְּשֶׁהוּא לוֹמֵד
לִשְׁאֹג וְלִירֹק אֵשׁ קוֹרוֹת לוֹ כָּל הַתַּקָּלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
מִי יַעֲזֹר לוֹ בְּמִבְחַן הַדְּרָקוֹנִים הַקָּשֶׁה מִכֹּל?
וְאוּלַי הוּא בִּכְלָל צָרִיךְ לִבְחֹר בְּמִקְצוֹעַ אַחֵר?
ג'וּלְיָה דוֹנַלְדְסוֹן, סוֹפֶרֶת הַיְּלָדִים הָאֲהוּבָה,
אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם שׁוֹנֶה מִכָּל הָאָבוֹת הָאֲחֵרִים. הוּא שָׁר שִׁירִים בָּרְחוֹב, מִתְעַקֵּשׁ לְנַשֵּׁק אֶת אֶפְרַיִם לְיַד כֻּלָּם, מְפַחֵד מִקְּטָעִים מַבְהִילִים בִּסְרָטִים, וּבְאֹפֶן כְּלָלִי עוֹשֶׂה הֲמוֹן בּוּשׁוֹת. כְּשֶׁבַּגַּן מַכְרִיזִים עַל תַּחֲרוּת אֲפִיָּה, אַבָּא שֶׁל אֶפְרַיִם נִשְׁאָר עֵר כָּל הַ
אף אחד לא יודע, אבל איתמר יכול ללכת על קירות. ולא רק ללכת על קירות, אלא גם להכנס לתמונות ולחוות חוויות מרתקות.
"אבדתי את אמא!" "אל תבכה קופיף," אמר פרפר נחמד. "נמצא לך אמא תיכף ומיד. בוא נחשוב ביחד. תגיד לי, מה גודלה?" "גדולה יותר ממני - איזו שאלה!" הקופיף הקטן נותן לפרפר סימנים כדי שיעזור לו למצוא את אמו, אבל הפרפר מתבלבל ומתבלבל. האם הם יפגשו בין כל החיות את אמו האמיתית של הקופיף? ספר פעוטות חדש מאת הסופרת ג'וליה דונלדסון והמאיר אקסל שפלר, יוצרי ר
היֹה היה פעם דג כסף נחמד
קטן ואמיץ ונבון במיוחד
ששחה לבדו בים הכחול
ופתאום...
הוא ראה...
גוש שחור וגדול...
ומה שקרה, ואיך זה נגמר
בספר הזה בדיוק מסופר
*הספר מגיע בכריכה עבה
עוג היה ענק ומקסים אבל קצת מוזנח. יום אחד עבר עוג ליד חנות לבגדים ענקיים, ומיד החליט לשפר את הופעתו. עכשיו - בחולצה מהודרת, בעניבה צבעונית ובנעליים מבריקות - עוג הוא ענק מקסים וגם... מרשים ומהודר. אלא שבדרך הביתה הוא פוגש חיות הזקוקות נואשות לעזרתו... ולבגדיו! האם יוותר על כל מה שקנה לעצמו? עוד ספר קלאסי מאת הסופרת ג'וליה דונלדסון והמ
"פעם היה אריה שאהב רק תות. לא בשר ולא גבינה, רק תות פשוט." יצירתה המחורזת, המשעשעת ורבת החן של תרצה אתר, שהפכה במרוצת השנים לקלסיקה, מוגשת בלבוש חדש, צבעוני ומהנה, עם איוריו הקומיים העשירים של דני קרמן.
כל הפילים האפורים היו שמחים ומאושרים, חוץ מפילון אשר אמר: אפור זה צבע מכוער! והוא מחה, והוא בכה, וסתם קלקל את השמחה. אך מה כאשר ציפור כסתה את פילפיל האפור בשלל צבעים מסנורים? ומה אמרו האחרים? כל הרוצה לדעת מה קרה - יפתח את הספר ויקרא...
"בג'ונגל אחד גרה לה משפחת פילפילים לבנים. אבא פילפיל, אמא פילפילה ובנם הפילפילון..." למשפחה מאושרת זו מצטרפת פילפילונת חדשה....