בחדר 411 יש מעט חפצים.
מזוודה אחת. המזוודה שלי. תיק הגב השחור שלך.
הבגדים שלבשנו היום תלויים בארון ומונחים על מסעד הכיסא.
אנחנו שניים.
אתה גבר.
ואני אישה.
זו הפעם הראשונה שאני חושבת על זה.
על האחרים, אלה שהיו לפניך, חשבתי: בחורים.
על עצמי אל מולם חשבתי: ילדה.
חדר 411 הוא סיפור אהבה בתבניתם של כל סיפורי האהבה באשר הם. סיפור אהב
"בקיץ האחרון נהרג אחי ... ומאז כאילו הפכנו למשפחה אחרת." מה קורה לרונן שאחיו הבכור נהרג בפעולה צבאית? מה הוא מרגיש? על מה הוא חושב? איך הוא מתנהג? איך הוא מתמודד עם המשברים הפוקדים את משפחתו, ועם השינויים שחלו בהוריו בעקבות האסון?
רעיה הרניק מספרת בקול אמין וכן את סיפורה המרגש של שנה בחייו של ילד רגיל שהפך לאח שכול.
הספר הקטן והחשוב הזה עורר תדהמה כשהתפרסם לראשונה בארצות הברית בשנת 1938, ושוב הסעיר את הקוראים - הפעם גם באירופה - כשנדפס שוב ב - 1992.
זהו סיפורם של שני חברים, אמריקני וגרמני, המנהלים חליפת מכתבים מרתקת שממנה עולה סיפורה של ההשפעה המרעילה של האידיאולוגיה הנאצית על האדם הפשוט.
הסופרת קרסמן טיילור הצליחה, כבר ב-1938, לתפוס את תמצית הרוע
לונדון, ערב השנה החדשה, גג בניין המקפצה. ארבעה בני אדם זרים זה לזה מגלים שהתאבדות בקפיצה היא לא עניין פשוט, ובהחלט לא אקט אינטימי כפי שציפו.
מגיש תוכניות בוקר בטלוויזיה שהסתבך בפרשיית מין מביכה, מתבגרת פאנקיסטית עם ייחוס משפחתי מפתיע וסוד מחריד, אם חד-הורית לבן בעייתי במיוחד ושליח פיצות אמריקאי שתיכנן להיות ברוס ספרינגסטין הבא. מ
בקצב חיים שאין בהם רגע דל... כשמגיעה שעת אמת... כשמקווים שהזמן יעצור מלכת... כמה הרבה אפשר לומר במעט מילים.
קלייר בת החמש-עשרה ואמה חיות על זמן שאול. הן לא יודעות את זה. עדיין לא. חיי היומיום עמוסים במטלות. קלייר מחלקת את זמנה בין בית הספר, חברים ועבודה כשמרטפית; אמה החד הורית, כורעת תחת נטל העבודה בבית החולים. הן חיות תחת קורת גג אחת, אך