מדף הספרים של שיר אביעוז - הספרים שדירגה
אשמת הכוכבים הוא סיפור של אהבה בלתי-אפשרית, בתנאים בלתי-אפשריים, שלא ישאיר עין יבשה גם בקרב הציניים שבקוראים. זהו סיפור אהבתם הלא צפויה של הייזל ואוגאסטוס, שניהם מתבגרים חולי סרטן, שיוצאים למסע משותף בעקבות ספר עלום. אבל הסיכום היבש הזה לא עושה צדק לספר המצחיק-מורבידי, החכם, הפילוסופי-אך-לא מתפלסף, השנון והמרגש הזה ולגיבוריו, שנעים
על שפת ים כינרת נמצאת מַקוֹנדוֹ של שמי זרחין, טבריה יצרית ופנטסטית שבה אנשים משתגעים מאהבה ומתקרחים בגלל כישוף, אותיות צומחות בתוך תמרים וילדים מתחרזים עם כפיליהם. האוויר רווי ריחות של בישול ותשוקה, ועקבותיהם מובילים לשיכון אחד בעיר. כאן גדל שלומי עם אח שאוסף מילים במחברת, אמא שמדליקה נרות נשמה ל לאה גולדברג, ואבא קטנטן שמסתיר סו
גבר יוצא לחפש אחר אישה שתאהב אותו ותינשא לו. לכאורה זה נשמע בנאלי, אבל לא כשמדובר בדון טילמן, גיבור הקומדיה הרומנטית השנונה "פרויקט רוזי".
דון הוא פרופסור מבריק לגנטיקה וגבר חכם וחטוב (בזכות אימונים קבועים ותזונה מבוקרת) – אבל כל הסימנים מעידים שהוא לוקה בתסמונת אספרגר. כלומר, יש לו יכולות מנטליות פנומנליות, אבל הוא סובל מקושי לה
אדם רוחני הוא בסך הכול אדם שמבקש להבין איך עובד כל העסק הזה של החיים זה הכול. לא פרחי באך ולא יוגה ולא צמחונות ולא מדיטציות. זה לא רוחני. אדם שכל חבריו כבר התחתנו והוא נואש כולו. יושב עם עצמו בשבת בצהרים ושואל - מה קורה פה? למה דווקא אני לא, אז הוא נהיה רוחני או במילים אחרות, כשאלוהים רוצה שמישהו יחפש אותו הוא דוחה לו את השידוך. זה הכול.
אנחנו שוכבים במיטה. הילד ביננו. כל החיים חלמתי על הרגע הזה. בית בכפר, אישה שאני אוהב, ילד. אנחנו מחבקים אותו ומנשקים אותו ומתחבקים ושוקלים לעשות אהבה, אבל לא יודעים אם זו סטייה כשהוא כל כך קרוב. "תגידי, את מאושרת?" אני לפתע שואל אותה. "לא כמו שחשבתי. אתה?" "לא כמו שחשבתי". התחבקנו והיינו מאושרים בדיוק כמו שחשבנו, אבל רק לכמה רגעים.
למיילס האלטר מעולם לא היו הרבה חברים, וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שתחומי העניין העיקריים שלו הם מעט יוצאי דופן לגילו: שינון מילים אחרונות של אנשים מפורסמים וקריאת ביוגרפיות. בגיל 15 נמאס למיילס מחייו בבית והוא עוזב לפנימיית קאלבר קריק שבאלבמה כדי לחפש אחר מה שכינה המשורר פרנסואה רבּלֶה על ערש מותו: “האפשרי”.
החיים החדשים צופנים למי
“הם כולם עייפים סביבי, מותשים,“ היא כתבה לו, “בגיל
27 מגיעים לשיבה טובה, בגיל 30 מתים, בגיל 90 נקברים. מכיר אנשים שחיים אחרת? שאוהבים באמת? שחיים באמת?“
אל ליבו של סופר תקוע חודרת תלמידה שעוברת אצלו סדנת כתיבה. ליופי, לחיוכים, ואפילו למחשופים הוא כבר פיתח כיפות ברזל, הנשק היחידי שעוד לא הצליח למצוא
לו מערכת הגנה הוא מילים.
אם רק הי
הגורל הוא בסך הכול עוד משימה שבוצעה כהלכה.
פרפר שמניד את כנפיו גורם לסערה במקום המרוחק אלפי קילומטרים ממנו, אבל מי שכנע אותו להניד את כנפיו? שני סטודנטים מתיישבים זה ליד זו בשיעור משעמם, ומוצאים את אהבת חייהם, אבל מי דאג שדווקא שני הכיסאות האלה יישארו פנויים?
ספר עב כרס עוצר קליע במעופו ומציל את בעליו, אבל ממי קיבל הסופר את הרעיון