אי–שם בעתיד הקרוב מכוננת מלכות יהודה ותופסת את מקום מה שנותר ממדינת ישראל, אחרי התקפה קטלנית שהשמידה את ערי החוף. מנהיג כריזמטי מצליח לארגן את שארית הפלטה למתקפת נגד, עולה על כס המלוכה ומתמנה גם לכוהן גדול. בית המקדש מוקם, עבודת הקורבנות מתחדשת ונעשית מרכז החיים הלאומיים, ואפשר לקיים כל תרי"ג מצוות ככתבן וכלשונן. חצי יובל לאחר מכן
							
				
		
		
												
				25 שנים מנהלת נעמי את גן הילדים שלה בצפון הישן של תל אביב, לא הרחק מחוף "מציצים". אין זה דבר קל, לשאת באחריות לביטחונם ולרווחתם של ילדיהם של אחרים, הורים שבעבורם הגננת אינה אלא מין שמרטף ששירותיו נקנים בכסף. נעמי עזבה בעל בקיבוץ בנסיבות קשות ויחסיה עם בנה שבגר בינתיים נותרו מנוכרים וכאובים. על אף הקשיים היא מנסה להרעיף על הילדים חמימ
							
				
		
		
												
				היסטוריון צעיר ושאפתן כותב ליושב ראש יד ושם ומספר על מאבקו במפלצת הזיכרון, עד לרגע שבו השתלטה על חייו. 
כוכבו של הצעיר דרך בחקר המנגנונים המדויקים של התהליך התעשייתי שבו חוסלו מיליוני יהודים במחנות ההשמדה. לפרנסתו, הוא מתחיל להדריך סיורים באתרי הזיכרון שעל אדמת פולין - של תלמידים, אנשי צבא ופוליטיקאים ישראלים.
אתרי הרצח נעשים מק
							
				
		
		
												
				חוקר שב"כ, מסור לעבודתו בסיכול פיגועי התאבדות, מסובך בחייו המקצועיים והאישיים, מקבל משימה חדשה ולא שגרתית. 
הוא נשלח לקבל שיעורים בכתיבה יוצרת אצל סופרת תל-אביבית, פעילת שלום, ונעשה מעורב בחייה. 
עליו לטפל בידיד ותיק שלה, אמן פלסטיני מעזה, שקיבל אישור להיכנס לישראל לטיפול במחלתו הסופנית. 
הוא נדרש גם להציל את בנה הנרקומן, האבוד.
רק
							
				
		
		 
		 
					 
			 
			 
	
		
 
			 
			